רע"פ 3454/97

תקציר

במקרה של צו הריסה מנהלי, בית המשפט העליון בחן האם על יו"ר ועדת תכנון מחוזית להתייעץ עם ראש הרשות המקומית בטרם יוציא צו כזה. ההחלטה המקורית התקבלה על ידי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה, מכוח סמכות שניתנה לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה, לאחר שהוועדה המקומית לא פעלה. למרות שהערכאות הנמוכות יותר אישרו את צו ההריסה, בית המשפט העליון בחן האם נדרשת התייעצות עם ראש הרשות המקומית. כוונת המחוקק של סעיף 238א נועדה להסמיך את ראש המחוז בדומה לסמכויות מקומיות, ללא העברת סמכויות. הרוב בבית המשפט קבע כי מאחר שפעולות הוועדה המחוזית נכנסות לתפקידן של הרשויות המקומיות, עליהן לפעול על פי הליכי התייעצות דומים. התייעצות נחשבת חיונית לקבלת החלטות מושכלת ולשיתוף הציבור, במיוחד בעת הוצאת צווים בעלי השלכות דרסטיות כמו הריסת בתים. מנגד, בחוות הדעת החולקת נטען כי החוק מגדיר באופן ברור את תנאי ההתייעצות, פוטר את יו"ר המחוז מהתייעצות עם ראשי רשויות מקומיות, ותומך במנגנון מתקן מהיר לטיפול בליקויים בוועדות המקומיות. דעת הרוב קבעה כי הצו בטל מחוסר התייעצות נדרשת, תוך שימת דגש על דבקות משפטית וטוהר מידות פרוצדורליות.