ת"פ 9675-04-25

תקציר

**ניתוח משפטי של גזר דין בת"פ 9675-04-25 מדינת ישראל נ' אביאור פרטוש** **מבוא** גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין מדינת ישראל נ' אביאור פרטוש (ת"פ 9675-04-25) דן בעניינו של נאשם שהורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות חמורות של היזק בחומר נפיץ, נשיאת נשק וסיוע לפציעה בנסיבות מחמירות. גזר הדין עוסק בקביעת מתחם העונש ההולם והטלת העונש בפועל, תוך שיקול דעת רחב של בית המשפט. **עובדות כתב האישום המתוקן** גזר הדין מפרט את השתלשלות האירועים בשני אישומים נפרדים: * **אישום ראשון - רימון רסס:** הנאשם השליך רימון רסס צבאי לתוך בניין מגורים מאוכלס בשעות הבוקר המוקדמות, תוך גרימת נזק רב לרכוש, אך ללא נפגעים בנפש, ככל הנראה כ"נס גלוי". האירוע בוצע תוך תכנון, כולל החלפת בגדים לטשטוש עקבות. * **אישום שני - אלימות בצוותא:** הנאשם היה שותף לקשר ולתקיפה אלימה של אדם בחדר מלון, יחד עם אחרים. חלקו כלל החזקת חפץ חד, ובמהלך התקיפה, אף שאחרים דקרו את הקורבן, אחז הנאשם בצווארו והצמידו לקיר, תוך גרימת חבלות לקורבן. **עקרונות משפטיים וחידושים בגזר הדין** 1. **מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין):** גזר הדין מדגיש את חשיבות קביעת מתחם העונש ההולם כנקודת המוצא לגזירת הדין. בית המשפט בוחן את הערכים החברתיים שנפגעו (חיים, שלמות הגוף, ביטחון אישי, סדר ציבורי, קניין), את מידת הפגיעה בפועל ואת פוטנציאל הנזק. 2. **חומרת העבירות ומידת האשם (סעיפים 40ט, 40יג לחוק העונשין):** * **אישום ראשון:** בית המשפט מדגיש את חומרת הפגיעה בשמירה על חיי אדם וביטחון אישי, נוכח השימוש האקטיבי והמתוכנן ברימון רסס צבאי בלב אזור מגורים. דחיית טענות ההגנה להמעטת חומרת המעשה, תוך הדגשת פוטנציאל הנזק הקטסטרופלי והתחושה שאבדה לדיירים. * **אישום שני:** גם כאשר מדובר בסיוע, בית המשפט קובע מידת אשם גבוהה, נוכח האכזריות, האלימות הקבוצתית, הפלישה לפרטיות, החזקת הנשק הקר, וחסימת נתיב המילוט של הקורבן. 3. **מדיניות ענישה:** בית המשפט סוקר בהרחבה את הפסיקה הנוהגת בעבירות דומות, תוך הדגשת גישות קוטביות של התביעה וההגנה. הוא מאזן בין הצורך בהרתעה וגמול, לבין ההתחשבות בנסיבות המקרה הספציפי. * **אישום ראשון:** הפסיקה מלמדת על מתחמי ענישה משמעותיים (40-70 חודשי מאסר בפועל) במקרים של השלכת רימון רסס, תוך הבחנה בין רימון רסס לרימון הלם, והתייחסות לפוטנציאל הנזק. * **אישום שני:** גם במסגרת סיוע, נדרשת ענישה מוחשית ומאסר בפועל, נוכח האופי האלים והקבוצתי. 4. **שקלול נסיבות אישיות ושיקולי חסד (סעיפים 40יא, 40יד לחוק העונשין):** * **הודיה וחיסכון בזמן שיפוטי:** בית המשפט מייחס משקל חיובי להודאת הנאשם, אך מציין כי זו הושגה במסגרת הסדר טיעון ותיקון כתב האישום. * **עבר פלילי ומאסר מותנה:** שיקול מרכזי לחומרה, המונע מיקום הנאשם ברף התחתון של המתחמים, נוכח הרשעות קודמות רבות והפעלת מאסר מותנה. * **שיקום:** היעדר הוכחות להליכי שיקום מוכחים מונע הקלה משמעותית. * **נסיבות חיים ומצב רפואי:** בית המשפט מתחשב בבעיות קשב וריכוז, במצבו הרפואי הקשה של הנאשם במהלך המעצר, ובתנאי ההפרדה, ומייחס להם משקל לקולא, המוביל להקטנת העונש במעט. 5. **הבחנה בין אישומים:** בית המשפט קובע מתחמי עונש נפרדים לכל אישום, בהתאם להוראות החוק, וכן קובע את העונש הכולל תוך שילוב חפיפה והצטברות, במטרה לשמור על יחס הולם. 6. **הפעלת מאסר מותנה:** בית המשפט מורה על הפעלת המאסר המותנה, תוך איזון בין הצורך להפעילו באופן מצטבר לבין ההתחשבות בנסיבות האישיות. 7. **חידושים ודגשים:** * **הבחנה מפורשת בין רימון רסס לרימון הלם:** בית המשפט מבחין בין סוגי הרימונים והפוטנציאל ההרסני שלהם, כפי שעולה מהשוואת המקרה למקרים קודמים. * **הדגשת פוטנציאל הסיכון:** גזר הדין שם דגש רב על פוטנציאל הסיכון הממשי, גם אם לא התממש במלואו, כגורם משמעותי בהערכת חומרת העבירה. * **איזון בין אשמה קונקרטית להרשעה:** בית המשפט מאזן בין העובדה שהנאשם הורשע בסיוע באירוע השני, לבין תרומתו הפיזית והאקטיבית לאלימות. * **התחשבות בתנאי המעצר:** גזר הדין חורג במעט מהרף העליון של המתחם, תוך התחשבות בסבלו של הנאשם בתנאי המעצר. **מסקנות** גזר הדין מדגים את האופן שבו בית המשפט שוקל מגוון רחב של שיקולים בעת גזירת דין, החל מחומרת העבירות ופוטנציאל הנזק, דרך מדיניות הענישה והפסיקה, ועד לנסיבותיו האישיות של הנאשם. הוא משקף את חומרת העבירות של שימוש בנשק וברימונים, ואת המגמה להחמיר בענישה במקרים אלו. יחד עם זאת, הוא מדגים גם את המקום הניתן לשיקולי חסד, במיוחד כאשר קיימים נתונים אישיים ורפואיים המשפיעים על הפגיעה של העונש בנאשם. ההבחנה בין האישומים, קביעת מתחמי עונש נפרדים, והשקלול הסופי של חפיפה והצטברות, ממחישים את המורכבות של מלאכת גזירת הדין.