ת"פ 27785-07-23

תקציר

הנאשמים הורשעו בעבירת התפרעות וביקשו לבטל את הרשעתם, דבר שבית המשפט דחה בשל חומרתה הגבולית של העבירה ואי הוכחת הנאשם כי ההרשעה תפגע באופן משמעותי בשיקומם. לאחר מכן קבע בית המשפט את העונש ההולם, תוך התחשבות בערכים החברתיים המוגנים, בנסיבות העבירה ובאלה שאינם קשורים אליה, ובסופו של דבר גזר על הנאשם חודשיים מאסר בפועל (זיכוי שניתן בגין הזמן שריצה) וארבעה חודשי מאסר על תנאי. עונש זה נומק בהרתעה ובהיעדר המלצה שיקומית, אך בית המשפט הקל בעונשו בשל התנהלותו של הנאשם לאחר מעצרו, שאיפותיו והיעדר עבר פלילי. הנאשם היה המשתתף היחיד בהתפרעות שהועמד לדין, אך בית המשפט לא מצא ראיות לאכיפה בררנית. הכרעת הדין הדגישה את חומרתן הפוטנציאלית של עבירות התפרעות ואת הצורך בענישה מחמירה, והפנתה למקרים דומים לצורך ענישה השוואתית, שבסופו של דבר הציבה את עונשו של הנאשם בקצה הנמוך ביותר של הטווח המתאים. לנאשם יש זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.