תפ"ח 48639-12-22

תקציר

הנאשם הורשע בשבעה אישומים הנוגעים לריבוי עבירות מין שבוצעו בבן משפחה קטינה במשך חמש שנים, החל בהיותה בת 13. העבירות נעו בין מעשה מגונה לאונס ומעשה סדום, ובוצעו על ידי הנאשם – שוטר ובן זוגה של אמה של הקורבן – תוך ניצול עמדת האמון והמרות שלו כלפי הקורבן. בית המשפט אפיין את המעשים כשיטתיים, מתוחכמים ומניפולטיביים רגשית, הגורמים נזק חמור ומתמשך לקורבן. בהתחשב בחומרתן הרבה של העבירות, במדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה, ובהיבטים הרבים של חומרת התיק – לרבות פגיעותה של הקורבן, ניצול אמונה והנזק המתמשך – קבע בית המשפט טווח ענישה כולל של 14 עד 22 שנות מאסר. בגזר דינו של הנאשם שקל בית המשפט את גילו, היעדר עברו הפלילי ואת קשיי המעצר, וייחס משקל מסוים להודאתו החלקית, שחסכה מהקורבן את טראומת העדות. עם זאת, בית המשפט ציין גם את חוסר החרטה של הנאשם, אי ההכרה בנזק שנגרם והסיכון הגבוה להישנות המחלה. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 15 שנות מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, וחויבו לשלם פיצויים משמעותיים לקורבן. גזר הדין נועד לשמש כגמול על הפשעים הנתעבים, להרתיע אחרים מביצוע מעשים כאלה, ולספק צדק מסוים לקורבן.