עת"מ 1105/09

תקציר

פסק הדין דן בסמכותן של מועצות מקומיות להטיל ארנונה על נכסים שבתחומן. על פי חוק ההסדרים הממשלתיים, המסים מוטלים על בעל הנכס, והחובה נובעת מהחוק עצמו, ולא משליחת דרישת תשלום. עוד מבהיר בית המשפט כי לרשות המקומית שמורה הזכות לחקור בדיעבד ולשנות רישומים הנוגעים לבעלות על נכס וחבות במס. במקרה דנן, העותרת, ששכרה נכס מקופת חולים, לא הייתה מודעת לכך שהקופה לא שילמה ארנונה וכי היא אחראית לכך על פי הסכם השכירות שלה. בית המשפט קבע כי טענתה כי אין להטיל עליה אחריות בגין המסים אינה תקפה, שכן היא לא פעלה בשקידה והודיעה לרשות המקומית על שינוי החזקה. זאת ועוד, מטרתם של סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות, המחייבים הודעה על שינוי בעלות, היא להקל על העומס על העירייה ואינם מונעים מהרשות לגבות תשלום מהמשתמש בפועל בנכס. פסק הדין מתייחס גם לתשלום פיגורים ומדגיש כי בדומה לארנונה, החובה לשלם פיגורים אינה מותנית בשליחת דרישה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענותיה של העותרת בדבר מדיניותה הנטענת של העירייה ובקשתה לגילוי מידע, וקבע כי העתירה היא קנטרנית והורה לה לכסות את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דינו של המשיב.