ע"א 5530-10-08

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל ביקש להגביל את פעילותה של תחנת דלק בכפר ידידיה להיקף אישורה, ולאסור על חריגות שאירעו בהפעלתה בשנים האחרונות. אי סדרים אלה נגעו לסוג כלי הרכב המתודלקים, זהות המשתמשים, זהות המפעיל ובנייה בלתי מורשית. רשות מקרקעי ישראל אמנם לא דרשה את סגירת התחנה, אך ביקשה להגביל את החריגות. בית המשפט קיבל את בקשת מנהל מקרקעי ישראל, וקבע כי הפעלת התחנה חייבת לעמוד במתווה המאושר. בפסק הדין הודגש כי התחנה תוכל לשרת רק את חברי אגודת כפר ידידיה ולהיות מופעלת על ידם, תוך הדגשה כי הסכמת מנהל מקרקעי ישראל לתדלוק כלי רכב לא חקלאיים השייכים לחברי האגודה לא בוטלה בדיעבד. כמו כן, בית המשפט הורה על הסרת כל בנייה שחרגה מהיתר הבנייה המקורי, והטיל על המשיבים שכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה לאחר ששקל את טענות המשיבים על יסוד הסכמה, שיקולי יעילות וכפירה בסמכותה של רמ"י, אשר בית המשפט מצא בלתי משכנע. ככלל, פסק הדין הדגיש את מעמדו הציבורי של מנהל מקרקעי ישראל ואת הצורך להקפיד על הליכים משפטיים בכל חריגה או שינוי.