ה"פ 8069-05-14

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך בין שני צדדים על הארכת או ביטול חוזה להקמה והפעלה של מועדון צרכנות. החוזה, שתוכנן במקור להימשך עד יוני 2014, כלל אופציה להארכה של שנתיים, שהייתה תלויה בהגשמת יעדים מסוימים. המשיבים ביטלו את החוזה בינואר 2014, מה שהוביל את המבקש לטעון כי עילות הביטול לא התקיימו, ומכאן שהביטול היה שלא כדין. המבקש ביקש מבית המשפט צו שיכריז על הביטול כבטל ומבוטל, ועל כך שהמשיבים ימלאו את התחייבויותיהם על פי החוזה. מנגד, ביקשו המשיבים לדחות את התביעה, בטענה כי המבקשת לא עמדה ביעדי החוזה וביצעה הפרה יסודית בכך שלא מסרה דיווחים שוטפים והעבירה רווחים. חלקו הראשון של פסק הדין מתייחס לבקשתו של המבקש למתן צו סעד זמני, אשר נדחתה מאחר שהשופט סבר כי סיכוייו של בית המשפט לאכוף את הארכת החוזה קלושים, נוכח העיקרון הכללי לפיו אין לכפות על צדדים שאינם מעוניינים בכך להמשיך בשיתוף פעולה עסקי. עם זאת, השופט הכיר בכך שצו הצהרתי – המבסס את אי חוקיות הביטול – הוא אפשרות. הבקשה השנייה של המשיבים ביקשה לחייב את המבקש להפקיד ערבות לכיסוי הוצאות המשפט, אם התביעה תידחה. המשיבים ביססו את בקשתם על חוק החברות, וטענו כי על החברה המבקשת להוכיח את יכולתה הכלכלית לשלם הוצאות אלה. השופטת דחתה בקשה זו, הסתפקה בהוכחת מצבו הכלכלי הטוב של המבקש וסברה כי נסיבות המקרה מצדיקות פטור מחובת הערבות. הבקשה השלישית של המשיבים ביקשה להעביר את התביעה למסלול של תביעה רגילה, תוך ציון סוגיות עובדתיות מורכבות הטעונות בירור. השופטת דחתה גם בקשה זו, וציינה כי ניתן לטפל בעניינים כראוי באמצעות הליך הצהרת פתיחה, במיוחד לאור העובדה שהצדדים כבר פירטו את טענותיהם וצירפו מסמכים רלוונטיים. בנוסף, מספר העדים היה בר ניהול, והמשיבים התמהמהו בהגשת הבקשה. הנקודה האחרונה התייחסה לבקשת המשיבים לזמן עד, שהמבקש לא התנגד לה. השופט אישר את הבקשה וקבע לוח זמנים להחלטת המבקש בדבר הצורך בזימון רשמי. למרות שדחה את בקשות המשיבים, השופט לא פסק הוצאות למבקש, ובחר להימנע מכך עד לבירור התביעה עצמה. פסק הדין נחתם בהדגשה כי ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ומיום 27.8.14.