תא"מ 48969-02-13

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת עורך הדין התובע לדמי שכירות על בסיס הסכם שכר טרחה שגובש על ידו, בשל אי קריאות וחוסר בהירות בהסכם. השופטת מתארת את ההסכם כבלתי מובן ואינו עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות המסדירה את יחסי עורך דין-לקוח. עדותם של הנתבעים כי לא הושגה הסכמה בדבר תשלום שכר טרחה בגין ייצוגם מול המבטחת, נמצאה אמינה יותר מטענת התובע. גם פעולותיו של התובע לקידום תשלום תגמולי הביטוח נחשבות מוגבלות בהיקפן, ואין בעדותו ראיה מספקת כדי להצדיק תשלום גבוה יותר. תחת זאת, בית המשפט פוסק לתובע שכר טרחה ראוי בסך 6,000 ₪, שישולם על ידי הנתבעים ביחד ולחוד בתוך 30 יום. עוד נקבע בהחלטה כי הנתבעים לא יידרשו לשאת בהוצאות התובע, שכן מרבית התביעה לא צלחה. פסק הדין יימסר לצדדים על ידי המזכירות.