ע"ז 62923-08-19

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם הנתבע והמנוח, שחיו בנפרד בעת מותו של האחרון, היו בנישואין של ידועים בציבור. דבר החקיקה העיקרי הוא סעיף 55 לחוק הירושה, המפרט את התנאים שבהם בני זוג שאינם נשואים יכולים להיחשב כידועים בציבור: עליהם לחיות חיי משפחה במשק בית משותף ולא להיות נשואים לאדם אחר. השופט בוחן בהרחבה את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. טענות הנתבעים ועדויותיהם, הטוענים כי היו ידועים בציבור, הופרכו על ידי התובעים. השופטת מציינת כי אמנם בין בני הזוג שררה ידידות קרובה, אולי אף כללה אהבה רומנטית, אך אין די בכך לבדה כדי לראות בהם ידועים בציבור. הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות כדי להוכיח כי המנוח ראה בה בת זוגו או כי ניהלו חיים משותפים, במיוחד בשנים שקדמו לפטירתו כאשר חיו בנפרד. השופט מדגיש את חוסר המהימנות של חלק מעדי הנאשם ואת חוסר העקביות בעדויותיהם. יתר על כן, התנהלותו של המנוח, כגון רישום אצל רשויות תחת כתובת אחרת וניהול כספים ונכסים נפרדים, מצביעה על כך שהוא לא ראה בנאשם בן זוגו. בסופו של דבר, השופט קובע כי התנאים לידועים בציבור כהגדרתם בסעיף 55 לא התקיימו במקרה זה. ההתנגדות למתן צו ירושה נדחית. הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין, וניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.