ת"א 2402/08

תקציר

התובעת, חברת י.ד.ר בניה והשקעות, התקשרה עם הנתבעת, מכון הרי פישל, נאמנות רשומה, לעסקת קומבינציה. י.ד.ר יבנה על אדמות המכון ובתמורה יקבל 70% מהדירות הבנויות למכירה ואילו המכון יקבל את 30% הנותרים. לאחר הבנייה העבירה י.ד.ר את החלק המוסכם בדירות למכון, אך לא נרשמה כבעלים של החלק הנותר. שנים לאחר מכן תבעה ידר פסק דין המכריז עליה כבעלים של 70% מהקרקע. המכון טען כי לידר יש רק זכות לנצל את הקרקע ולבנות עליה, וכי זכויותיה מוצו עם השלמת הבנייה והעברת 30% מהדירות למכון. בית המשפט מצא כי ההסכמים, אף שלא היו ברורים במפורש, העניקו לידר זכות בעלות על 70% מהדירות הבנויות ולא על הקרקע עצמה. ההסכמים, לצד מסמכים נוספים והתנהגות הצדדים, הצביעו על עסקת קומבינציה שבה זכויותיה של י.ד.ר לא מוצו בעקבות הבנייה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתה של ידר לסעד הצהרתי מאחר שביקשה להירשם כבעלים של 70% מהמקרקעין, דבר שלא הוסכם עליו בחוזים. במקום זאת, לידר יש זכות להירשם כבעלים של 70% מהדירות הבנויות, כולל הרכוש המשותף הנלווה. הערת האזהרה לטובתו של י.ד.ר לא תימחק אלא תאפשר רישום בית משותף, ושני הצדדים ישתפו פעולה להשלמת הרישום הראשוני בתוך פרק זמן מוגדר. כל צד יישא בהוצאותיו.