ת"פ 47396-07-19

תקציר

הנאשם הואשם בגידול 12 שתילי קנאביס והחזקת קנאביס מיובש נוסף, שלטענתם היה לשימוש עצמי. האישומים נגדם התקבלו במסגרת עסקת טיעון, והם ביקשו עונש מופחת. בית המשפט הכיר בהשפעות המזיקות של עבירות סמים על החברה, בתכנון הכרוך בגידול סמים ובנזק הפוטנציאלי, אם כי ציין כי הוא קטן יותר ממקרים אחרים בשל מיעוט השתילים המעורבים. ההגנה טענה כי הסם גודל כדי לסייע לנאשם להתמודד עם כאבים, והמדינה הכירה בכך בכך שהעניקה לו רישיון לקנאביס רפואי לאחר ביצוע העבירה. מטרת גידול הסם, בשילוב עברו הפלילי הנקי של הנאשם, גילו הצעיר ותאונת העבודה האחרונה שלו, הביאו את השופט לתעדף שיקום על פני מאסר. נסיבות המקרה, המלצות שירות המבחן והיעדר דפוסי התנהגות פליליים ברורים הביאו לכך שהשופט הטיל עליו 12 חודשי מאסר על תנאי, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 4,000 שקל ו-250 שעות עבודות שירות. עוד הדגישה השופטת כי כל הפרה של התנאים תגרור ענישה נוספת וכי ההליכים יתחדשו אם הנאשם יבצע עבירה נוספת. גזר הדין נועד לאזן בין ענישה לשיקום, והשופט סבר כי גישה זו תועיל הן לנאשם והן לחברה. הוחלט לחרוג מטווח הענישה הטיפוסי בעבירות מסוג זה, הנע בין 6 חודשים ל-18 חודשי מאסר, לטובת האופציה השיקומית.