ב"ל 23664-12-21
פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו
תקציר
בית הדין החליט לדחות את תביעת התובעת לדמי לידה. טענת התובעת כי מבנה שכרה השתנה בעקבות הלקוחות שהביאה לחברה לא הייתה משכנעת, שכן עדותה הייתה חסרת קוהרנטיות ואינה עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות. זאת ועוד, הסבריה של התובעת בדבר השינויים בשכרה לא היו ברורים וסותרים את חומר הראיות. כך למשל, טענה התובעת כי שכר הבסיס שלה נמוך משמעותית ממה שעולה בתלושי השכר, אך פרט זה לא הוזכר בתלונתה או בתצהירה הראשוני. העלייה המשמעותית בשכרה של התובעת במהלך הריונה לא הייתה מוצדקת על ידי שינוי בעבודתה או בהכנסות החברה וככל הנראה נבעה משיקולים אישיים. בסיכומו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי תנודות שכרה של התובעת שיקפו התנהגות חריגה של העובדים ונראה כי נבעו מגורמים אישיים ולא מביצועיה בעבודה. כל צד יישא בהוצאותיו, וניתן יהיה לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.
חקיקה מקושרת
ב"ל 23664-12-21 נועה דובמן נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (25.6.2023)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.