בש"פ 5137/06

תקציר

פסק דין זה דן בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להתיר לנתין זר, המשיב, לעזוב את ישראל באופן זמני למרות צו עיכוב יציאה מהארץ הקיים. המשיב, אזרח מונטנגרי ויורדי ים, עומד בפני אישומים פליליים בגין גרימת מוות ברשלנות בקשר להתנגשות ספינה שהביאה למותם של שבעה אזרחים יפנים. המדינה מערערת על החלטת בית המשפט המחוזי בנימוק כי התרת יציאתו של המשיב מהארץ טומנת בחובה סיכון ממשי שלא ישוב למשפטו, במיוחד נוכח היעדר כל זיקה לישראל. המדינה טוענת כי הנסיבות הקיימות והשלכותיו הבינלאומיות של המקרה מחייבות הגבלה על תנועתו של המשיב לשם הבטחת תקינות ההליך הפלילי. מנגד, בא כוח המשיב מדגיש את זכותו של המשיב לחופש תנועה ואת רצונו לבלות עם משפחתו, תוך הדגשת עמידתו בתנאי שחרור קודמים. פסק הדין מכיר בחשיבותה של הזכות לחופש תנועה ובצורך לאזן בינה לבין האינטרס הציבורי בניהול הליך פלילי רצוף. במקרה דנן, תוך הכרה בשיקולים ההומניטריים שעמדו מאחורי בקשת המשיב, מגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מגנה כראוי על האינטרס החיוני של הציבור להבטיח את תקינות ההליך המשפטי. היעדר זיקתו של המשיב לישראל וההשלכות האפשריות של היעדרותו מצביעים על כך שהתנאים שנקבעו לעזיבתו הזמנית אינם מספקים ביטחון מספק לחזרתו. לפיכך, פסק הדין פוסק לטובת המדינה, מקבל את הערעור ומחזיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ. החלטה זו מתקבלת מתוך הבנה כי משפחתו של המשיב תוכל לבקרו בישראל, אפשרות שהמדינה הראתה נכונות לאפשר.