בפ"ת 34614-10-16

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט ארז יקואל) דן בבקשה לפסילת רישיון נהיגה של המשיב 1 (להלן: "המשיב") עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, בהתאם לסעיף 46ב לפקודת התעבורה. **המסגרת החוקית:** סעיף 46ב לפקודת התעבורה קובע כי כאשר מוגש כתב אישום בגין עבירת תנועה שגרמה לתאונה קטלנית, בית המשפט יורה, ככלל, על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם עד למתן פסק דין. החריג לכך הוא אם בית המשפט שוכנע כי המשך נהיגתו של הנאשם אינו מהווה סכנה לציבור. **הקביעה המשפטית המרכזית:** בית המשפט מדגיש כי סעיף 46ב לפקודה יוצר **חזקת מסוכנות** על נהג שהוגש נגדו כתב אישום בגין תאונת דרכים שבה נהרג אדם. על הנאשם מוטל הנטל להפריך חזקה זו. בניגוד להליכים אחרים (כמו מעצרים), הגשת כתב האישום עצמה, המבוססת על ראיות לכאורה שנשקלו על ידי התביעה, דיה כדי ליצור את חזקת המסוכנות, ואין הכרח לדון בראיות לכאורה בשלב זה, אלא אם הנאשם מבקש לשכנע שאין בנהיגתו סכנה לציבור. **חידוש או דגש משפטי:** 1. **הפסילה כ"אוטומטית" (ככלל):** בית המשפט מפנה לפסיקה (בש"פ 8645/07 חדש) המדגישה כי מטרת התיקון לחוק היא להפוך את הפסילה ל"אוטומטית" ככלל, על מנת למנוע מסכנה לציבור, אלא אם כן יוכח אחרת. 2. **תקופת הצינון:** בנוסף לחזקת המסוכנות, בית המשפט מציין כי ישנה תכלית משנית לפסילה מנהלית במקרים של תאונה קטלנית, והיא **תקופת הצינון**. תקופה זו נועדה לאפשר לנהג שהיה מעורב באירוע טראומטי כזה "להירגע" ולהתרחק מהכביש, וכן מכירה בחשיבות ערך קדושת החיים. 3. **הבחנה בין אחריות לתאונה לבין מסוכנות:** בית המשפט מבחין בין טענות הגנה לגבי אחריות בלעדית של גורם אחר לתאונה (טענות מקומן בשלב ההוכחות), לבין הנטל המוטל על הנאשם להפריך את חזקת המסוכנות. גם אם נהג אחר תרם לתאונה, התנהלותו של המשיב, אשר לכאורה כללה עבירת תנועה חמורה שגרמה לחסימת נתיב, עשויה לבסס את המסוכנות. 4. **עבר תעבורתי:** בית המשפט מציין כי העבר התעבורתי של המשיב (21 הרשעות) מחזק את חזקת המסוכנות, הן הסטטוטורית והן הנלמדת מנסיבות התאונה. 5. **האינטרס הציבורי מול הפרטי:** לעניין הפגיעה בפרנסת המשיב, בית המשפט קובע כי האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור גובר על האינטרס הפרטי של המשיב להמשיך לעבוד. **הכרעת הדין:** בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על פסילת רישיונו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו. זאת, מכיוון שבית המשפט השתכנע כי חזקת המסוכנות לא הופרכה. בית המשפט התבסס על ממצאי בוחן התנועה, אשר העלה כי המשיב נהג אחורנית במשך מספר דקות, תוך חסימת נתיב נסיעה ימני בכביש מהיר, ובכך יצר מצב שהוביל לתאונה הקטלנית. גם אם נהג המשאית השני היה יכול למנוע את התאונה, התנהלותו של המשיב היוותה גורם משמעותי ונמנע. בנוסף, עברו התעבורתי של המשיב חיזק את החשש ממסוכנותו.