ע"פ 49707-10-12

תקציר

הערר, שהוגש על ידי אישה שתקפה שוטר, ביקש למנוע את הרשעתה בנימוק שהדבר יסכן את סיכוייה לקבל תושבות קבע בישראל. המערער הודה בתקיפה, שגרמה לחבלה קלה לקצין, ושירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה. עם זאת, בית משפט השלום בקריות הרשיע אותה, בנימוק של אינטרס ציבורי וחומרת תקיפת שוטרים. דעת הרוב של בית המשפט המחוזי, בהרכב השופטים בר-זיו וגריל, אישרה את פסק דינה של הערכאה הנמוכה יותר, וקבעה כי הנסיבות אינן מצדיקות הימנעות מהרשעה. הם הדגישו את האינטרס הציבורי בהגנה על שוטרים ואת חומרת העבירה, למרות הפגיעה שאינה חמורה. השופט ברלינר, בדעה חולקת, סבר כי אי-הרשעה, בצירוף צו בית משפט וחיוב בפיצויים, היא עונש מספק. פסק הדין דחה את הערעור ואישר את הרשעתו של המערער.