ה"פ 20434-07-13

תקציר

המבקשים ביקשו להעביר את עניינם ממסלול פתיחת התמריצים למסלול הפרוצדורה הרגיל ולתקן את תביעתם כך שתכלול טענות עובדתיות לבעלות במקרקעין, וכן את זהות בעלי העסק משנת 1985 ועד היום. כמו כן ביקשו לכלול סעד כספי בגין מיליוני שקלים שנגזלו לכאורה על ידי המשיבים. מנגד, ביקשו המשיבים כי התיק יידון בבית המשפט המחוזי, בטענה לבעלות על הקרקע הנדונה. המבקשים טענו כי הם נאלצו להגיש בקשה במסגרת הליך פיתוי פתיחה בשל אילוצי זמן, וכי רק לאחרונה גילו את המעילה הכספית לאחר ששכרו מומחה לחשבונאות. השופט ציין כי הבקשה לתיקון הוגשה רגע לפני הדיון בתובענה, מה שנראה כניסיון לעכב את ההליכים. עוד קבעה השופטת כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב, וכי טענותיהם בדבר כפייתם לפעול על פי הליך פיתוי הפתיחה אינן משכנעות. לפיכך החליטה השופטת כי התיק יישאר במסלול התמריץ הפותח וכי רק הטענות העובדתיות בדבר הבעלות יתווספו לתביעה, שכן הבקשה לסעד כספי אינה נתמכת בתצהיר. עוד קבע השופט כי לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתיק, ודחה את טענת המשיבים לביזיון בית המשפט, והורה למבקשים לשלם למשיבים שכר טרחה. התביעה המתוקנת הייתה אמורה להיות מוגשת במועד קצוב, כאשר למשיבים ניתנה שהות להגיב, ודיון נקבע לחודש יוני.