בב"נ 7316-06-22

תקציר

בית המשפט קבע כי אין בסיס משפטי שלא לדון בבקשה לביטול צו הריסה מנהלי, רק משום שבקשתו של אדם אחר בעל זיקה לאותה קרקע נדחתה בעבר בקשתו לביטול אותו צו. הצו הנדון, שניתן מכוח סעיף 221 לחוק, אינו מכוון לאדם ספציפי, וכל מי שחש נפגע ממנו ויש לו עניין במקרקעין הנדונים יכול להגיש בקשה לביטולו. משכך, יש לבחון לגופה את הבקשה הנוכחית, שהוגשה על ידי המבקש הנוכחי. סמכותו של בית המשפט לבטל צו כאמור כפופה לסעיף 229 לחוק, הקובע שלוש עילות לכך: העבודות בוצעו כדין; הדרישות להוצאת הצו לא התקיימו; או שיש פגם חמור בצו או בתהליך הוצאתו. בית המשפט אף אישר כי התקיימו כל התנאים הנדרשים למתן הצו, ולא נפלו פגמים בהליך. כמו כן, נקבע כי העבודות אינן למגורים, כפי שנטען על ידי המבקשת, אלא הינן בבירור לשימוש מסחרי. בית המשפט דחה גם את טענות המבקש כי לא התקיימו דרישות ההיוועצות, ואישר כי סגן מתכנן המחוז מוסמך לערוך את ההתייעצות מטעם מתכנן המחוז. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין זה נכון שהיתר בנייה לעבודות מצוי בהישג יד, כפי שנטען על ידי המבקש, ועל כן אין לבטל את ההחלטה ליתן ארכה לביצוע צו ההריסה. תחת זאת, בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לביטול הצו ויאשר את ההחלטה לעכב את ביצוע הצו עד ליום 05/11/2023.