ת"א 7097/06

תקציר

התובע, קטין, נפצע קשה בתאונת דרכים ואושפז למשך מספר חודשים. הוא סבל מחבלות ראש, כולל שברים בגולגולת ודימום מוחי, ושבר באגן. הפציעות הותירו אותו עם ליקויים פיזיים וקוגניטיביים קבועים, כולל קשיי הליכה, דיבור איטי ומבולבל ואובדן תפקוד בידו הימנית. לפני התאונה למד התובע בחוג מקצועי ויועד ללימודי נגרות. עם זאת, התאונה מנעה ממנו להמשיך במסלול הקריירה הזה. הנאשמת, קופה סטטוטורית האחראית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, נמצאה אחראית משפטית לאירוע. בית המשפט מינה מומחים להערכת נכויותיו הרפואיות והתפקודיות של התובע, אשר נקבעו בשיעור של 89.23% ו-100%, בהתאמה. בית המשפט הכיר בפיגור השכלי הקיים של התובע והעמיד אותו על 40% נכות, אותם יש לנכות מהפיצוי. לצורך חישוב הפסד השתכרותו של התובע, בחן בית המשפט את הכנסותיו הפוטנציאליות אלמלא התרחשה התאונה. בשל מגבלותיו הקוגניטיביות והיעדר ראיות קונקרטיות לגבי סיכויי התעסוקה העתידיים שלו, סטה בית הדין מחזקת השכר הממוצע במשק. תחת זאת, הוחלט כי שכרו הפוטנציאלי של התובע יוצב בגובה שכר המינימום. בהתחשב בנכותו הקודמת ובגורמים נוספים, העריך בית המשפט את נכותו התפקודית לפני התאונה ביותר מ-50%. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד, על בסיס שכר של 4,344.5 ₪ לחודש. בנוסף, נפסקו לתובעת סכומים גלובליים שונים בגין עזרה לזולת, הוצאות עבר ועתיד, אביזרים, התאמת דיור, ניידות וכאב וסבל, שהסתכמו בסך כולל של 2,950,727 ₪. בוצעו ניכויים בגין פיצויי המוסד לביטוח לאומי שקיבל התובע, שחושבו בשיטה מוגדרת. סכום ההשתתפות העצמית נקבע על 664,742 ש"ח, וסך כל התשלומים התכופים ששולמו על ידי המל"ל עמד על 98,169 ש"ח. כתוצאה מכך, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 2,187,816 ₪, הצמודים לריבית ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל. הנתבע חויב גם בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין בשיעור של 20%. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 6.12.2011.