ת"א 1161/01

תקציר

התובעת, נחמה פלוז'ניק, היא בעלת חלקת קרקע בראשון לציון בה תכננה להקים תחנת דלק בשותפות עם הנתבעת, דור אנרגיה. המשא ומתן בין הצדדים החל בשנת 1995 ונמשך כמעט ארבע שנים אך בסופו של דבר נכשל, מה שהוביל את פלוז'ניק להגיש תביעה נגד דור אנרגיה. התובע טען כי הנתבע ניהל משא ומתן בחוסר תום לב בכך שהסתיר את קיומה של תחנת דלק נוספת שתכננו להקים בסמוך. תחנה זו נחתמה בשנת 1996 אך לא נחשפה בפני פלוז'ניק עד 1999. הסתרה זו היוותה הפרה של החובה לנהוג בתום לב במהלך משא ומתן והיוותה עוולת מרמה ומצג שווא רשלני. התובעת דרשה פיצויי קיום בגובה הרווחים שהייתה מפיקה מההסכם עם דור אנרגיה, שהוערכו בכ-4 מיליון שקל. לחילופין, היא ביקשה פיצויי הסתמכות בגין אובדן הזדמנות עסקית ונזקים לא ממוניים. הנתבע טען כי המו"מ התנהל בתום לב וכי טענות התובע היו ספקולטיביות, וכי התובע הוא שפעל בחוסר תום לב וגרם לכישלון המשא ומתן. בית המשפט מצא כי הנתבע אכן ניהל משא ומתן בחוסר תום לב וביצע את עוולות המרמה ומצג השווא הרשלני. עם זאת, דרישת התובע לפיצויי קיום נדחתה מאחר שהמשא ומתן לא הגיע לשלב סופי, וגורמים נוספים, כגון תיקון החוק ומעשיו של התובע עצמו, תרמו לאי חתימת ההסכם. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הוכיחה במדויק את גובה ההפסד שנגרם לה ביחס להזדמנויות עסקיות חלופיות. במקום זאת, פסקה השופטת לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 200,000 ₪ לצד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 115,000 ₪.