ע"א 1280/06

תקציר

פסק הדין דן בערעור על זכות קדימה בחלקת קרקע. המערערים טענו כי יש להתעלם מהתכנית שצורפה על ידי המשיבים בדבר תוואי חלופי שכן צורפה באופן פסול לטענות הכתובות. בית המשפט הסכים כי לא היה צריך לצרף את התוכנית ללא אישור. גם טענות המערערים כנגד ממצאיה העובדתיים של הערכאה הנמוכה נדחו, שכן בית המשפט מצא כי ממצאי הערכאה הנמוכה מבוססים היטב על הראיות שהוצגו. באשר לטענות המשפטיות, מצא בית המשפט כי המשיבים רכשו זכות קדימה סטטוטורית במקרקעי המערערים המכונה "זכות בהנאה". המשיבים השתמשו בכביש הגישה למעלה מ-30 שנה בידיעתם ובהסכמתם של בעלי הקרקע הקודמים. לפיכך, הם מילאו אחר התנאים לרכישת זכות קניינית לפי סעיפים 94, 95 ו-96 לחוק המקרקעין. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים כי קיימת הצדקה לביטול זכות הקדימה, שכן זכות הקדימה של המשיבים עדיין הופעלה, ולא חל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב הקרקע. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי המערערים לא רכשו את הקרקע בתמורה ובתום לב, שכן היו מודעים לזכות הקדימה של המשיבים בעת רכישת הקרקע. לפיכך, זכות הקדימה של המשיבים גברה על זכויות המערערים. מטעמים אלה נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. השופט בנימין ארבל צירף את חוות דעתו במלואה לזו של נשיא בית המשפט העליון חטיב.