תא"מ 52403-08-19

תקציר

התובע, בעל רכב שניזוק, תבע את הנתבעים לפיצויים בעקבות תאונה. נקודות המחלוקת העיקריות היו עלות תיקון הרכב, עליה טענה התובעת אך לא סיפקה קבלות עבורה, ומהימנות השמאים שהעריכו את הנזק. השופט פסק לטובת התובע והורה לנתבעים לשלם פיצויים בסך 16,554 שקל, בתוספת ריבית ושכר טרחת עורך דין. סכום זה היווה 70% מהנזק שתבע התובע, שכן השופט מצא אי בהירות מסוימת בהסדרים הכספיים בין התובע לבין המוסך שתיקן את רכבו, ולכן נדחתה התביעה לפיצוי מלא. השופטת ביססה את החלטתה על עדותו המהימנה של שמאי התובע, חשבונית המס שהוצגה ועדותו של נציג המוסך . יש לציין כי הערכת השמאי מטעם ההגנה נמצאה פחות אמינה ומוטה לטובת ההגנה. בנוסף, השופטת התייחסה למספר פסקי דין קודמים שתמכו בפסיקת פיצויים על בסיס ודאות סבירה, במקום לדחות את התביעה מחוסר הוכחה. בפסק הדין הודגש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ובנסיבות המיוחדות של מקרה זה מתבקשת הפחתה חלקית של הפיצוי אך שלילה מוחלטת אינה צודקת.