ע"א 3111/04

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאשר מכירת מניות חברת חלד רהיטים 2002 בע"מ שבבעלות המערערת תרלנד למשיבה אינוביט. חברת חלד תעשיות רהיטים בע"מ הוכנסה לכינוס נכסים קבוע לאחר שבעליה ומנהלה נחשדו בהברחת נכסים, והכונס ביקש למכור את המניות לאינובייט במסגרת הליך פירוק החברה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת כונס הנכסים, תוך שהוא מצטט ראיות להברחת נכסים והסובייקטיביות של המניות לשעבוד צף המוחזק על ידי בנק. המערערים טענו כי ההליך המנחה אינו מתאים למקרה זה, כי היה מקום לתת להם זכות ראשונה לפדות את המניות, וכי מחיר המכירה היה נמוך מדי ללא מכרז פומבי. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה טענות אלה. בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, ולא מצא כל בעיה עם המסגרת הפרוצדורלית והמסקנה כי חלד 2002 הוקמה כדי להתחמק מנושים. בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר היעדר מכרז פומבי, בהתחשב בנסיבות המקרה ובהיעדר חלופות קונקרטיות. פסק הדין אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והדגיש כי זכויות המערערים לא נפגעו בשום צורה. בנוסף, בית המשפט בחר שלא להוציא כל צו להוצאות, והערעור נדחה.