ת"צ 38200-07-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה ייצוגית נגד סלקום, בטענה כי החברה גבתה שלא כדין מלקוחותיה עמלה עבור פתיחת כרטיס הסים שלהם, ובכך מנעה מהם להשתמש בטלפונים שלהם ברשתות סלולר אחרות. המבקשת תבעה פיצויים כספיים בשם הקבוצה, בטענה כי סלקום הפרה חובות חקוקות והפלתה לקוחות לרעה באמצעות מדיניות פתיחת הנעילה שלה. סלקום דחתה טענות אלה וטענה כי התנהלותה חוקית ומאושרת על ידי הרגולטור. עם זאת, הצדדים הגיעו לפשרה, וביקשו את אישור בית המשפט. תנאי הסדר הפשרה דומים במידה רבה לפסק דין קודם נגד חברת תקשורת אחרת, פרטנר תקשורת בע"מ. על פי הסדר הפשרה, סלקום תחזיר ללקוחותיה 41% מדמי פתיחת הנעילה ששילמו, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בגין פתיחת נעילה שבוצעה במסגרת זמן מסוימת. ההחזר יזוכה בחשבונות של לקוחות סלקום קיימים, ואילו לקוחות לשעבר יקבלו שיקים בדואר. החברה תשלם גם את שכר טרחת עורך הדין של המבקש ואת שכרו, כאשר 50% ישולמו מראש והיתרה מותנית בביצוע בפועל של ההשבה. בית המשפט אישר את הפשרה, עם כמה שינויים. היא הפחיתה את רף משלוח הצ'קים ללקוחות לשעבר מ-80 שקל ל-20 שקל, מתוך אמונה שהסכום הגבוה יותר ישלול מחברי הקבוצה את ההחזרים המגיעים להם. בנוסף, בית המשפט הורה לסלקום להגיש דו"ח מפורט על ההחזרים בתוך 225 יום, במקום 180 הימים המפורטים בפסק הדין של פרטנר. דוח זה יסייע לקבוע את אופן הטיפול בסכומי ההשבה הנותרים. שכר טרחת עורך דינו וגמולו של המבקש הופחתו אף הם בהשוואה להצעת הצדדים, דבר המשקף את השלב המוקדם של הפשרה ואת הצורך בהמשך התערבות בית המשפט. פסק הדין פוטר את הצדדים מביצוע הסדרים המפורטים בסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, ומיישר קו עם פרשת שותף. בית המשפט הפציר בצדדים ליישם את פסק הדין בהקדם, וההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים ביום 26.8.14.