עש"א 38360-12-24

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין עש"א 38360-12-24 חאג' ואח' נ' חאג' (בית משפט השלום בעכו, השופט אורן כרמלי)** **מבוא** פסק דין זה עוסק בערעור על שתי החלטות של רשמת ההוצאה לפועל, הנוגעות לטענות "פרעתי" וקיזוז בתיקי הוצאה לפועל שונים, תוך קשר הדוק ביניהם. בית המשפט נדרש לבחון את קביעת הרשמת כי תשלום שבוצע על ידי החייב (פאדי) לרשויות המס, במסגרת צו עיקול שהוטל על זכויותיו של הזוכה (חביב), מהווה פרעון של החוב כלפי הזוכה. בנוסף, נבחנת דחיית טענת פרעתי ודחיית בקשה להפחתת ריבית בתיק הוצאה לפועל אחר. **1. סמכות רשם ההוצאה לפועל לדון בטענת קיזוז במסגרת טענת "פרעתי"** * **העיקרון המשפטי:** הסוגיה המרכזית הראשונה שנדונה היא האם סמכותו של רשם ההוצאה לפועל במסגרת דיון בטענת "פרעתי" חלה גם על טענות קיזוז. * **החידוש/ההלכה:** פסק הדין קובע באופן ברור כי **לרשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענת קיזוז במסגרת טענת "פרעתי"**. זאת, מכיוון שטוען ה"פרעתי" רשאי להעלות כל טענה מדוע לטענתו פרע את חובו, ובכלל זה זכות קיזוז מוכחת. בית המשפט מסתמך כאן על פסיקה קיימת (רע"א 4992/18 גוטמן נ' בנק דיסקונט לישראל ורע"א (מחוזי-י-ם) 74913-09-25 ברזין נ' רוזן) המבססת עיקרון זה. * **יישום במקרה זה:** בענייננו, טענת הקיזוז נבעה מתשלום שבוצע על ידי פאדי לרשויות המס. בית המשפט קבע כי עצם התשלום לרשות המס במסגרת עיקול אינו שנוי במחלוקת (בהתאם לרע"א 5336/06 פרמינגר נ' עיריית חיפה), ולכן לא נדרש בירור עובדתי מעמיק. נותר רק לבחון האם מדובר בתשלום שניתן לקזז. **2. פרעון חוב באמצעות תשלום לפי צו עיקול לרשות המסים** * **העיקרון המשפטי:** האם תשלום שחייב מבצע לרשות המסים, מכוח צו עיקול שהוטל על חוב שיש לו כלפי זוכה, מהווה פרעון של החוב כלפי אותו זוכה? * **החידוש/ההלכה:** פסק הדין מאמץ את קביעת הרשמת וקובע כי **משבוצע תשלום על ידי החייב (פאדי) במסגרת צו עיקול שהוטל על ידי רשות המסים על זכויותיו של הזוכה (חביב), יש בכך משום פרעון של החוב כלפי הזוכה**. הדבר נובע מכך שהחייב פעל בהתאם לצו העיקול מכוח פקודת המסים (גבייה). * **ההקשר העובדתי והמשפטי:** * פאדי חוייב לשלם לחביב דמי שימוש בפסק דין. * לאחר פסק הדין, הוטל עיקול על זכויותיו של חביב אצל פאדי, בגין חובות של חביב לרשויות המס. * פאדי אישר את העיקול וחתם על הסדר תשלומים מול רשויות המס, אשר כלל תשלום מקדמי והמחאות דחויות. * בית המשפט אישר את הקביעה העובדתית של הרשמת כי הונחו בפניה אסמכתאות לתשלום, וכי בפועל נפרעו המחאות אלו, מה שהוביל להקטנת חובו של חביב אצל רשות המסים. * בית המשפט מדגיש כי למרות שמועד פירעון ההמחאות היה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, השאלה הפכה תיאורטית מכיוון שההמחאות נפרעו בפועל. * **השלכה:** קביעה זו הובילה לקבלת טענת "פרעתי" של פאדי בתיק ההוצאה לפועל הרלוונטי, ולסגירת התיק. **3. סגירת תיק הוצאה לפועל וסעדים עקב קבלת טענת "פרעתי"** * **העיקרון המשפטי:** האם סגירת תיק הוצאה לפועל והשבת יתרת כספים אפשריים גם אם אינם חלק מהסעד המבוקש בטענת "פרעתי"? * **החידוש/ההלכה:** פסק הדין קובע כי **משהתקבלה טענת "פרעתי" שהיה בה לפרוע מלוא החוב, דין הוא כי תיק ההוצאה לפועל ייסגר והיתרה תושב לחייב, גם אם סעד זה לא התבקש באופן מפורש במסגרת הבקשה לטענת "פרעתי"**. (תקנה 126 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979). * **יישום במקרה זה:** משנקבע כי החוב בתיק הוצאה לפועל 529096-07-22 נפרע במלואו, הרשמת הורתה על סגירת התיק והשבת יתרת כספים, קביעה שאושרה בפסק הדין. **4. קיזוז חוב שנטען כי נפרע** * **העיקרון המשפטי:** כאשר טענת "פרעתי" בתיק הוצאה לפועל אחד מתקבלת, וקובעת כי חוב שהיה אמור להיות מקוזז בתיק אחר למעשה נפרע, כיצד הדבר משפיע על התיק האחר? * **החידוש/ההלכה:** פסק הדין קובע כי **אם נקבע במסגרת תיק הוצאה לפועל אחד כי חוב מסוים נפרע, הרי שלא עומדת עוד לצד שכנגד הזכות לטעון לקיזוז חוב זה בתיק הוצאה לפועל אחר**. * **יישום במקרה זה:** טענת הקיזוז של חביב בתיק הוצאה לפועל 500971-02-17 התבססה על חובו של פאדי כלפיהם מכוח פסק הדין בת"א 13633-07-16. משנקבע כי חוב זה נפרע (כפי שפורט בסעיף 2 לעיל), נשללה זכות הקיזוז של חביב בתיק השני, ולכן נדחה ערעורם בעניין זה. **5. הפחתת ריביות והתפתחות החקיקה** * **העיקרון המשפטי:** נדון האם קיימת הצדקה להפחתת ריביות בתיק הוצאה לפועל, וכיצד תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל משפיע על סמכויות הרשם. * **ההבחנה בין ריבית בסיס לריבית פיגורים:** פסק הדין מבחין בין היכולת להפחית ריבית בסיס (שמצריכה "טעמים מיוחדים" שירשמו) לבין סמכות רחבה יותר של רשמי ההוצאה לפועל לבטל ריביות פיגורים. * **החידוש/ההלכה (התפתחות חקיקתית):** כניסת תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל לתוקף (מיום 1/1/25) העניקה **סמכות רחבה יותר לרשמי ההוצאה לפועל לבטל ריביות פיגורים**, תוך שהם יכולים לקחת בחשבון שיקולי תום לב בניהול ההליך (ולא רק בפתיחתו). * **יישום במקרה זה:** * הרשמת דחתה בתחילה את בקשת חביב להפחתת ריביות, שכן לא הונחו בפניה "טעמים מיוחדים" כנדרש לפי הדין הקודם, ולא הוכח כי ישנן ראיות למרמה. * בית המשפט, בהתחשב בשינוי החקיקתי ובטענות חדשות שהועלו (שיהוי בפתיחת תיק ההוצאה לפועל, חוסר פעולה של פאדי להקטנת החוב כלפי חביב), **החזיר את סוגיית הפחתת הריביות לבחינה מחודשת על ידי הרשמת**. * ההחזרה נועדה לאפשר לרשמת לשקול את מכלול הנסיבות, כולל שינוי החקיקה, שיהוי, ושיקולי תום לב, וכן את העובדה שהרשמת עצמה רמזה באותה החלטה כי היא נכונה לבחון הפחתת ריבית פיגורים בנסיבות מסוימות של פרעון משמעותי. * **ההליך המומלץ:** בית המשפט מבהיר כי הרשמת אינה מחויבת לאפשר לצדדים לטעון מחדש, אלא אם כן היא סבורה שנדרשת התייחסותם, והכל לפי שיקול דעתה. **6. טענות דיוניות** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט מתייחס לטענות שנטענו על ידי חביב בנוגע לפגמים דיוניים בניהול תיק ההוצאה לפועל. * **ההלכה/הגישה:** בית המשפט קובע כי טענות אלו נטענו באופן כללי, ולא הובהר כיצד הן הובילו לטעות המצדיקה התערבות ערעורית בהחלטה לגופה. לפיכך, **בית המשפט בחר שלא להתייחס לטענות הדיוניות הללו בפסק הדין**. **סיכום והכרעה** * **ערעור 38360-12-24 (תיק הוצל"פ 529096-07-22):** נדחה. נקבע כי תשלום שבוצע על ידי פאדי לרשויות המס במסגרת עיקול מהווה פרעון חוב כלפי חביב, ועל כן נכונה החלטת הרשמת לקבל את טענת "פרעתי" ולסגור את תיק ההוצאה לפועל. * **ערעור 37432-12-24 (תיק הוצל"פ 500971-02-17):** * **לעניין טענת פרעתי:** נדחה. מכיוון שהחוב שהיה אמור להקוזז נפרע, נשללה זכות הקיזוז. * **לעניין הפחתת ריביות:** התיק הוחזר לרשמת ההוצאה לפועל לצורך מתן החלטה מנומקת בבקשה להפחתת ריביות, תוך התחשבות בשינוי החקיקתי, בטענות השיהוי וחוסר הפעולה, ובשיקולי תום לב. **השלכות משפטיות וחידושים משמעותיים** 1. **חיזוק סמכות רשמי ההוצאה לפועל:** פסק הדין מרחיב ומבסס את סמכות רשמי ההוצאה לפועל לדון בטענות מורכבות, כגון קיזוז, במסגרת דיון בטענת "פרעתי". 2. **הכרה בתשלומים לרשויות המס כפרעון חוב:** המקרה מדגים כיצד תשלום הנעשה מכוח צו עיקול שהוטל על ידי רשות מוסמכת (כגון רשויות המס) יכול להיחשב כפרעון של חוב כלפי זוכה אחר. הדבר מדגיש את האפקטיביות של מנגנוני הגבייה והעיקול. 3. **השפעת שינויי חקיקה על הליכים קיימים:** ההחלטה בנוגע להפחתת ריביות מדגימה כיצד התפתחות חקיקתית (כמו תיקון 75) יכולה להשפיע על הליכים תלויים ועומדים, ולהוביל לבחינה מחודשת של סוגיות במעמדן המשפטי המשתנה. 4. **בחינת שיקולי תום לב בהליכי הוצאה לפועל:** פסק הדין מעניק משקל הולך וגובר לשיקולי תום לב בניהול הליכי הוצאה לפועל, במיוחד בהקשר של חישוב ריביות, מעבר לדרישה ל"טעמים מיוחדים" קלאסיים. 5. **גמישות בהתייחסות לטענות חדשות בערעור:** בית המשפט מבהיר את האפשרות להעלות טענות חדשות במסגרת ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, במיוחד לאור שינויי חקיקה. בסך הכל, פסק הדין מציג גישה פרגמטית ודינמית של בית המשפט, המכירה בהתפתחויות החקיקתיות והפרקטיות בדיני ההוצאה לפועל, ומדגיש את האיזון בין זכויות הזוכה לבין הגנה על זכויות החייב, תוך מתן דגש על עקרונות תום הלב והיעילות.