ת"ק 39556-09-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **החלטה: ת"ק 39556-09-19 שיבלי נ' נחום, בית משפט לתביעות קטנות בבית שאן (22.12.2019)** **רקע עובדתי:** ההחלטה ניתנה במסגרת בקשת התובע לקבל פרוטוקול מודפס של דיון שהוקלט, לאחר שכבר ניתן פסק דין והתיק נסגר. בית המשפט, מפי כב' השופט דורון פורת, נשיא, התייחס לבקשה זו בהרחבה, תוך שהוא נוגע בסוגיות פרוצדורליות ועקרוניות הנוגעות להתנהלותו של התובע והשלכותיה על זכות הגישה לערכאות. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **זכות הגישה לערכאות:** בית המשפט פותח בהדגשת המעמד החוקתי של זכות הגישה לערכאות, וביסוסה במשפט הישראלי. מוזכרות פסיקות עליונות (בג"ץ 9198/02, ע"א 1480/04) המצביעות על חשיבותה של זכות זו, המעניקה לפרט את האפשרות שעניינו יידון בבית משפט. 2. **הגבלת זכות הגישה לערכאות - "צו חוסם":** ההחלטה דנה באופן מעמיק בשאלה האם המשפט הישראלי מכיר במוסד "הצו החוסם" (במקור: "צו חוסם" - blocking order), שהינו הגבלה על יכולתו של אדם להגיש תביעות או הליכים בבתי משפט. * **התפתחות היסטורית:** מוזכר כי ע"א 183/75 אלון נ' מדינת ישראל קבע כי הדין הישראלי אינו כולל הוראה מפורשת המעניקה סמכות כזו. עם זאת, ההחלטה מצביעה על כך שבפסיקות מאוחרות יותר, ובפרט לאור סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, והפרשנות הרחבה שניתנה לו, בית המשפט רשאי ליתן כל סעד (בג"ץ 4748/06). * **מקרים חריגים וקיצוניים:** ההלכה למעשה, כפי שמשתקפת מהפסיקה, היא שצווים המגבילים את זכות הגישה ניתנים במקרים **נדירים וחריגים בלבד**, ובהם התנהלותו של התובע חוצה את הקו המותר ופוגעת באופן בלתי מידתי בצד השני (כפי שהתבטא כב' השופט איתן אורנשטיין בפסק דין רוטשילד עומרי). דוגמאות למצבים כאלה כוללות: הגשת הליכים חוזרים ונשנים במחלוקות שכבר הוכרעו, ושימוש חסר תום לב בסדרי הדין. * **התנהלות פוגענית ושיטתית:** ההחלטה מפנה לפסיקות נוספות (רע"א 3454/04, בג"ץ 668/14) המבליטות את החשיבות של שמירה על סדרי הדין, ואת הצורך להוקיע התנהלות הכוללת לשון משתלחת, פוגענית, איומים, ובזיונם של בית המשפט ושופטיו. 3. **חובת התנהגות הולמת בבית משפט:** בית המשפט מדגיש את חובתו של בעל דין להתנהל באופן מכובד וענייני, גם כאשר הוא מבקש להביע ביקורת או השגה. ההתבטאויות הפוגעניות והמכוונות לבזות את בית המשפט, כפי שבוצעו לכאורה על ידי התובע, אינן ראויות ואינן מתקבלות על הדעת. 4. **סנקציות על התנהלות פסולה:** ההחלטה מפרטת את התנהלותו של התובע, הכוללת הגשת בקשות בלשון פוגענית, העלאת האשמות חמורות ללא בסיס, והתעלמות מאזהרות קודמות. כתוצאה מהתנהלות זו, בית המשפט נוקט במספר צעדים: * **אי טיפול בבקשה הנוכחית:** הבקשה הנוכחית, המנוסחת בלשון משתלחת, לא תטופל. * **הגבלת הגשת מסמכים עתידיים:** נקבע "צו חוסם" חלקי. התובע יצטרך להגיש בקשה מקדמית לכל מסמך שיבקש להגיש לבתי משפט השלום במחוז הצפון, והבקשה תאושר רק אם המסמך יהיה כתוב בשפה ראויה, ללא השתלחות. הגבלה זו תהיה בתוקף לשנה. * **הטלת הוצאות:** הוטלו על התובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ לטובת אוצר המדינה, בשל התנהלותו הכוללת, העדר תשלום הוצאות קודמות, וההתבטאויות הפוגעניות. **חידושים או דגשים בהחלטה:** * **יישום "צו חוסם" במקרה קונקרטי:** למרות ההסתייגות הראשונית מהמוסד המשפטי, ההחלטה מראה כי בתי המשפט נוטים לאמץ גישה מעשית ולהגביל את זכות הגישה במקרים קיצוניים. הדגש הוא על **התנהלות שיטתית, חוזרת ונשנית, ופוגענית באופן מכוון**, המגיע לדרגה של "שימוש לרעה" בהליכי בית המשפט. * **רשימת מקרים כראיה להתנהלות שיטתית:** השופט מפרט רשימה ארוכה של 21 הליכים קודמים בהם התובע נקט בלשון פוגענית. רשימה זו משמשת כראיה מוצקה להתנהלותו השיטתית והמתמשכת, דבר המחזק את ההצדקה להטלת סנקציות. * **הגנה על מערכת המשפט:** ההחלטה מבטאת מאמץ להגן על מערכת המשפט מפני השחתה ופגיעה מכוונת. השפה הפוגענית, ההאשמות חסרות הבסיס וההתעלמות מהנחיות בית המשפט נתפסים כפגיעה הן בשופטים באופן אישי והן במוסד המשפט כולו. * **איזון בין זכויות:** בית המשפט מציג את החלטתו כתוצאה של איזון מורכב בין זכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסוד, לבין הצורך לשמור על תקינות ההליכים, כבוד בית המשפט, וזכויותיהם של הצדדים האחרים. **השלכות:** ההחלטה מהווה דוגמה לכך שגם כאשר מדובר בזכות חוקתית, כגון זכות הגישה לערכאות, היא אינה מוחלטת. התנהלות פסולה, שיטתית ופוגענית, יכולה להוביל להגבלות משמעותיות על מימוש זכות זו, ואף להטלת סנקציות כספיות. ההחלטה שולחת מסר ברור כי מערכת המשפט לא תסבול התנהלות המבקשת לבזותה או לשבש את עבודתה, וכי היא תנקוט צעדים להגן על עצמה ועל עקרונותיה.