עמ"ש 43787-07-22

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לקבל את ערעורה של אם שביקשה לעבור עם הקטינים שלה לעיר אחרת, ט'. בית המשפט בדרך כלל אינו מתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אך עליו להתערב כאשר בית משפט קמא מגיע למסקנה משפטית שגויה. במקרה דנן, שגה בית משפט קמא בבואו לדון בבקשת המעבר על יסוד טובת הקטינים במגורים בסמוך להורה שאינו משמורן. היה על השופטים ליישם את גישת "המעשה דה-פקטו", בהנחה שהמהלך כבר קרה ולבחון את טובת הילדים בהתאם. הם מצאו כי המעבר של האם לט' היה מוצדק, שכן הוא התרחש מזמן והילדים הסתגלו היטב. בית המשפט שקל גם את זכותה של האם לאורח חיים עצמאי ואת טובתה, דבר שהשפיע על טובת הילדים. עם זאת, מאחר שהאם יזמה את המהלך, הורו לה השופטים לשאת בנטל המוגבר של הסעת הילדים בין ט' לח', שם מתגורר האב. התיק הוחזר לבית משפט קמא לדיון מיידי בנושא לוגיסטיקה תחבורתית והסדרי משמורת, תוך התחשבות בטובת הילדים. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, והפיקדון הוחזר למערערת. ניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.