ע"פ 1559/08

תקציר

המערער הורשע במרמה, גניבה, זיוף ושיבוש הליכי משפט בקשר לניהולו שני מוסדות חינוך דתיים וצוואות של אישה שנפטרה. לאחר משפט ממושך נגזרו עליו ארבע שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס של 75 אלף שקל או שנת מאסר. הן המערער והן המדינה ערערו על גזר הדין. בית המשפט דחה את שני הערעורים, וקבע כי עונשו של בית משפט קמא היה מאוזן וראוי. חומרת עבירותיו של המערער – שעניינן מעילה שיטתית בסכומי עתק במשך מספר שנים, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט – רוככה בנסיבות מסוימות, לרבות גילו של המערער, מצבו הבריאותי הלקוי, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה האחרונה, הבעת החרטה שלו וסכומי הכסף המשמעותיים שהחזיר. גם החלטתו של בית משפט קמא שלא להורות על פיצוי הנפגעים התקבלה, שכן המוסדות יכלו לתבוע פיצויים בהליכים אזרחיים, והמדינה לא הוכיחה די הצורך את סכום הכסף המדויק שלא הוחזר. ככלל, נמצא כי העונש, לרבות הקנס, מידתי ביחס לחומרת העבירות, והערעורים נדחו.