ע"פ 3372/11

תקציר

הכרעת הדין דנה בהרשעתו של משה קצב, נשיא המדינה לשעבר, בשורה של עבירות מין בעובדות במהלך כהונתו בתפקידים ציבוריים בכירים. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו על סמך עדויות מהימנות של הקורבנות וראיות נוספות. האישום המרכזי עסק באישה המכונה א', שעבדה תחת קצב במשרד התיירות והאשימה אותו כי אנס אותה פעמיים לאחר שהטריד אותה מינית. בית המשפט הרשיע אותו בעבירות אלו ואחרות, בהן הטרדה מינית של עובדות ח' ו-ל'. בית המשפט דחה את טענות ההגנה והאליבי של קצב, והרשיע אותו בשיבוש הליכי משפט בגין ניסיון להשפיע על עדותו של ל'. הכרעת הדין מדגישה את אופן עדותם של א.כ. ועובדים לשעבר נוספים, ותומכת בהאשמות. בית המשפט הדגיש את היקפה הצר של המחלוקת העובדתית ואת מהימנותן הגבוהה של עדויות המתלוננים. ערעורו של קצב, שכלל טענות להפרת הסדר טיעון והשפעה תקשורתית, נדחה. בית המשפט אישר את פסקי הדין ודחה את ערעוריו. פסק הדין מתאר את אופיו יוצא הדופן של התיק, שבו היה מעורב ראש מדינה לשעבר, ואת הסיקור התקשורתי הנרחב. היא מדגישה את חומרת עבירות המין ואת הצורך בהרתעה, תוך הכרה בפגיעה שגרמה התקשורת לקצב ולמשפחתו. בית המשפט מגיע למסקנה כי עונש שבע שנות המאסר שנגזר על בית המשפט המחוזי מומש כראוי ודוחה את ערעורו של קצב, תוך שהוא מותיר את העונשים על כנם.