הפ"ב 7220-09-11

תקציר

המבקשת ביקשה לבטל חלקית שני פסקי בוררות שניתנו על ידי הבורר עו"ד איתן ניר, אשר קבעו כי הסכומים ששולמו על ידי המבקשת למשיבים, האגודה השיתופית קציר להתיישבות קהילתית בשומרון בע"מ ("האגודה") וטל איירון חברה כלכלית בע"מ ("החברה"), יוחזרו לה בערכים נומינליים. המבקשת טענה כי קביעתו של הבורר כי הסעיף בדבר החזרת הכספים בערכים נומינליים היה ידוע לה בעת חתימת ההסכם, וכי יש להכיר בשיטת השבה זו, אינה ראויה, מקפחת ומנוגדת לתקנת הציבור. עוד טענה כי הבורר לא דן בטענתה כי הסעיף מהווה תנאי מפלה בחוזה אחיד. המשיבים טענו בעד קיום פסקי הבוררות. הם הדגישו כי המבקש הפר את ההסכם, כי הכספים ששולמו על ידי המבקש שימשו לפעילות העמותה, וכי פסקי הבורר היו מאוזנים כראוי. עוד טענו כי המבקשת פעלה בחוסר תום לב וכי פסקי הבוררות אינם סותרים את תקנת הציבור, שכן חופש החוזים הוא עקרון יסוד במשפט הישראלי. לאחר ששקל את הטענות, לא מצא בית המשפט עילה לבטל את פסקי הבוררות. בית המשפט קבע כי הבורר אכן דן והכריע בעניין שהגיע להכרעה, ולפיכך עילת הביטול לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות אינה חלה. בנוסף, תוכן המענקים לא סתר את המדיניות הציבורית, שכן הכספים המדוברים שימשו לפיתוח ולתשתיות, וההשבה הנומינלית הייתה הגיונית ועולה בקנה אחד עם המדיניות הציבורית. עוד ציין בית המשפט כי המבקש הפר את ההסכם והוא זה שביקש להשתחרר ממנו. זאת ועוד, נסיבות המקרה היו שונות מפרשת יאיר, אליה התייחס המבקש, ועל כן מדובר בתקדים בלתי ראוי. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי הבורר איזן באופן סביר בין כל השיקולים, ולא נגרם למבקש עיוות דין. לפיכך, נדחתה הבקשה לביטול חלקי של פסקי הבוררות, ופסק הבוררות אושר. המבקש חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.