רע"ב 6490/10

תקציר

במקרה דנן, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא, בטענה כי שגה בכך שדחה את בקשתו להשתתף בטקס ברית המילה של בנו. לדבריו, זכויותיו החוקתיות והפסיקה הקיימת תומכות בהשתתפותו באירועים משפחתיים מסוג זה. המבקש ציין את היעדר המידע המודיעיני הקונקרטי המצדיק את היעדרותו והדגיש את התנהלותו המופתית ואת היעדרותו מחופשה במשך קרוב לשש שנים. המדינה טענה כי יש לדחות את הבקשה בהיעדר שאלה משפטית משמעותית, והדגישה כי חופשה היא פריבילגיה ולא זכות, ושיקול הדעת נתון בידי הרשויות. בית המשפט הסכים וקבע כי המקרה אינו מעלה עיקרון משפטי רחב המצדיק ערעור. למרות שהיא הכירה בכשירותו האפשרית של המבקש על פי הנהלים הקיימים לחופשה מלווה, ההחלטה הדגישה את החששות לשלום הציבור, וקבעה כי החלטת הרשויות סבירה ומידתית. למרות רצונו האישי של המבקש לקיים את הטקס מחוץ לכלא, פסק הדין הציע את החלופה של קיומו בין כותלי הכלא, תוך איזון ציפיותיו מול האינטרס הציבורי וביטחונו. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, תוך מתן אפשרות למבקש להחליט על קיום הטקס במאסר עד למועד שנקבע.