המ"ש 2889-12-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקש למשפט מאוחר. על פי החוק, ראשית צריכה להיות הצדקה לעיכוב ולאחר מכן הוכחה שדחיית הבקשה תגרום עוול. המבקש לא סיפק כל נימוק לאיחור בהגשה, שכן ההודעות נשלחו לכתובת הנכונה. גם אם המבקש לא קיבל אותן פיזית, בית המשפט קבע כי ההודעות הוגשו משום שנשלחו בדואר רשום וקיימת חזקת מסירה במקרים כאלה. המבקש טען כי אדם נוסף נהג ברכב בעת ביצוע העבירה, אך בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענה זו, מה גם שהדיווח נעשה על שם המבקש. יתר על כן, המבקש לא הסביר מדוע הדו"ח לא שונה לשם הנהג בפועל קודם לכן. המסמכים הרפואיים שנמסרו אינם תומכים בנסיבות אישיות או רפואיות חריגות. לפיכך, קבע בית המשפט כי אין עילה לקבל את הבקשה למשפט מאוחר ודחה אותה. החלטה זו היא סופית ולא ניתן לערער עליה.