בע"ח 60705-07-20

תקציר

המבקש, הנמצא במעצר בפיקוח אלקטרוני ועומד בפני אישומים פליליים מרובים, הגיש בקשה לביטול כתב האישום ולביטול תנאים מגבילים בהתבסס על עובדות ונסיבות חדשות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבקשה אינה עונה על העילות לדיון חוזר לפי סעיף 52(א) לחוק המעצרים, המחייב הצגת עובדות חדשות, שינוי נסיבות או חלוף זמן משמעותי. תחת זאת, ציין בית המשפט כי הבקשה העלתה בעיקר טענות מקדמיות שיש לשמוע במהלך ההליך העיקרי. טענות אלה, שהעמידו בספק את תוקפו של כתב האישום ואת הליך ההסגרה, התאימו ביותר לבית משפט קמא, אשר עמד בידיו הכלים לברר שאלות עובדתיות ולהכריע לגופן של הטענות. יתר על כן, חלק מטענותיו של המבקש, כגון אלה המבוססות על הדין הזר, דרשו עדות מומחה וראיות, שלא ניתן היה להתייחס אליהן כראוי במהלך דיון מעצר. בית המשפט הדגיש כי הטקטיקה של המבקש לבחור את בית המשפט למעצר כדי לדון בבקשתו בתקווה לערעור מהיר יותר לבית המשפט העליון הייתה פגומה ולא יעילה. עוד הודגש כי גם אם יתקבלו טענות המבקש, לא יהיה בכך כדי להביא למחיקת כתב האישום כולו, אלא אולי רק לחלק מהסעיפים, ולכן הבקשה לביטול התנאים המגבילים מוקדמת מדי. בנוסף, שיקולים נגדיים כמו חומרת העבירות, ביטחון הציבור וסכנת בריחת המבקש הצדיקו את המשך המעצר בפיקוח אלקטרוני. לבסוף, בית המשפט נהג באיפוק בהטלת הוצאות משפט על המבקש, בהתחשב בנסיבות העניין ובמשך מעצרו הממושך. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לביטול כתב האישום ולביטול התנאים המגבילים, והמעצר בפיקוח אלקטרוני ואמצעים מגבילים אחרים נשמרו.