ע"פ 1613/05

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעת ביזיון בית המשפט, ששורשיה בסכסוך שותפות עסקית משנת 1994. המחלוקת המקורית נסובה סביב השימוש בשם 'אלגרה' על שם העסקים הנפרדים של שני השותפים, לאחר פירוק השותפות. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בשנת 1996 כי על שני הצדדים להימנע משימוש בשם "אלגרה" בשם עסקיהם, לאחר הליכי פירוק. עם זאת, בשנת 2004 התברר כי אחד השותפים, מר מסיקה, עדיין משתמש בשם, מה שהוביל את השותף השני, מר ברשי, לעתור לבית המשפט המחוזי לאכיפת הצו משנת 1996. בית המשפט המחוזי פסק לטובתו של ברשי, והורה למסיקה ולאחיו, שרכשו לכאורה את העסק, להפסיק להשתמש בשם 'אלגרה' ולשנות את שם החברה שלהם, או לעמוד בפני קנסות. על פסק דין זה הוגש ערעור בנימוק שלא היה מקום לדון בו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, כי בית המשפט מצא באופן שגוי כי העסקה בין שני האחים הינה פיקטיבית, וכי אין להחיל את הצו על המערער השני, מר נסים מסיקה. עם זאת, הערעור נדחה, בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. בנוסף, חויבו המערערים בהוצאות המשפט של המשיב, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. בית המשפט הדגיש את חשיבות הציות לצווי בית המשפט, המצדיקים את הרחבת היקף פסק הדין כך שיכלול גם את מר ניסים מסיקה, למרות חוסר מעורבותו לכאורה בהליך המקורי. ההחלטה התקבלה על יסוד מערכת היחסים הקרובה בין שני המערערים, והקביעה כי היה מודע לצו ולהשלכותיו.