סע"ש 14693-09-19

תקציר

בית הדין קבע כי פיטורי עובד לא היו מוצדקים והעניק סעד זמני, המבטל את הפיטורים ומחייב את המעסיק להמשיך להעסיק את המבקש עד להכרעה בתיק העיקרי. המבקש, מציל, פוטר משום שסירב לכאורה להגדיל את שעות עבודתו, אך הנימוקים שניתנו לפיטורים לא היו המניעים האמיתיים לכך. ההצדקות של המעסיק היו סותרות ולא עקביות, מה שהוביל את בית הדין להאמין שהן לא היו הסיבות האמיתיות. לעובד יש עבר עבודה של עשור בחברה, עבד בימים א'-ה', והשינוי החד צדדי בהסדר זה לא היה מוצדק. העובד היה מוכן לסייע גם בדרכים אחרות, אך לא הוצעו לו חלופות מתאימות. בית הדין התחשב גם בגילו של העובד - קרוב לפרישה - ובקושי הפוטנציאלי למצוא עבודה חדשה, במיוחד עם תום עונת הקיץ, ונתן מספיק זמן לפסק דין בתיק העיקרי. ההחלטה הושפעה גם מכך שהמעסיק לא הביא ראיות תקפות לטענות שהועלו נגד העובד בנוגע לתפקודו. בית הדין הורה למעסיק לשאת בהוצאות המשפט של העובד, קבע מועד אחרון לתשלום והורה לעובד להגיש כתב תביעה עד למועד שנקבע. פסק דין זה נועד להגן על זכויות העובד ולשמור על הסטטוס קוו עד להכרעה בתיק העיקרי.