ת"פ 49396-02-21

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לשני נאשמים שביצעו עבירות מס ובפרט הפרו את חוק מע"מ. נאשם 1 הוציא חשבוניות כוזבות וכלל אותן בדו"חות תקופתיים, תוך ניכוי סך מס של למעלה מ-3 מיליון ₪. כך עשה נאשם 2 בניכוי סכום מס כולל של כ-2.2 מיליון ₪. בית המשפט החליט כי יש לקבוע אזור ענישה אחד לכל נאשם שיכסה את כל העבירות שבוצעו, שנמצאו קשורות. העיקרון המנחה לקביעת הענישה הוא עקרון ההלימות, המחייב יחס בין חומרת העבירה לבין העונש שהוטל. הערכים החברתיים הנפגעים ממעשי הנאשמים כוללים את הקופה הציבורית, ביטחון כלכלי, אמון הציבור ברשויות ושוויון בתשלומי המס. על פי פסקי דין קודמים, עבירות מס הן חמורות ביותר ומחייבות ענישה מרתיעה, כאשר שיקולי גמול והרתעה עדיפים על פני נסיבות אישיות. בית המשפט סקר פסקי דין קודמים רבים במקרים דומים, שהסתיימו בדרך כלל במאסר בפועל, לעתים קרובות יחד עם מאסר מותנה וקנס. משך המאסר השתנה בהתאם לחומרת העבירות, לנסיבות האישיות ולהסרת המחדלים. לגבי נאשם 1, אשר שימש אחרים לביצוע העבירות, קבע בית המשפט כי טווח הענישה המתאים הוא 11 עד 30 חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס של 35,000 עד 250,000 ₪. סכום זה הופחת ל-11 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס מינימום בשל נסיבות מקלות, לרבות קבלת אחריות מצד הנאשם והיעדר הרשעות קודמות. באשר לנאשם 2, שנשא באחריות מלאה למעשיו, נקבע טווח הענישה ההולם על 13 עד 36 חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס. סכום זה הופחת ל-14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 40 אלף שקל, בהתחשב ב-13 הרשעותיו הקודמות, חלקן בעבירות מס, וחוסר אחריותו בפני שירות המבחן. שני הנאשמים נידונו גם לשלם את הקנסות שלהם או לעמוד בפני מאסר נוסף. בנוסף, על שני הנתבעים הוטלה התחייבות לשלוש שנים להימנע מהפרת חוק מע"מ, ואילו על הנתבעים 6 הוטל תשלום דמי התחייבות בסך 1,000 ₪ כל אחד. לנאשמים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.