ר"ע 36/74

תקציר

פסק הדין, שניתן ב-8 במאי 1974, מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. עניינו של תיק זה סובב סביב פגיעה שנגרמה למשיבה שהועסקה על ידי חברת וינר & טייקו בעת שעבדה במפעל של המערערת. המערערת לא חלקה על התרחשות הפגיעה במפעלה, אך הכחישה כל רשלנות מצדה והעבירה את האשמה למעסיקיו של המשיב . עיקר המחלוקת נסובה סביב מסירת שאלון על ידי המשיב למערער, במטרה לאסוף הודאות באשר לעובדות המקרה. בית המשפט קבע כי הודאת המשיב בכתב ההגנה, יחד עם הודאתו המפורשת של המערער, מייתרות שאלות מסוימות בשאלון. בית המשפט פסל שאלות המבקשות לאשר עובדות שאינן שנויות במחלוקת, והדגיש כי הודאתו של בעל דין, בין אם בשבועה ובין אם לאו, מחייבת. עם זאת, בית המשפט התיר שאלות הנוגעות לרשלנות המערערת, שכן הן נופלות בגדר התביעה ורלוונטיות לעניין. באשר לייצוג תאגיד בשאלון, הבהיר בית המשפט כי על המזכיר או נציג ממונה לתת תשובה מקיפה, לרבות מידע הידוע לעובדי התאגיד. זאת על מנת להבטיח כי תאגידים, כבעלי דין, יספקו מענה מלא וישר. בית המשפט התייחס גם לרלוונטיות של שאלה הנוגעת להכנסתו החודשית של עובד בלתי מקצועי, וקבע כי היא אינה קשורה לעניין הנדון, ולפיכך מיותרת. כתוצאה מכך, הערעור התקבל באופן חלקי, עם שינויים בשאלון, ונדחה חלקית, מה שהוביל לכך שלא נפסקו הוצאות.