תא"מ 41270-07-20

תקציר

על בית המשפט להכריע בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנתבע. הבקשה הוגשה בתוך 30 הימים הקבועים בחוק, ולבית המשפט שיקול דעת להאריך מועד זה רק אם קיימים טעמים מיוחדים. נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין מהוות סיבה מיוחדת, אך הדרישה הוקללה עם השנים, וכעת גם טעות אנוש שאינה נובעת מרשלנות, הזנחה או ביזיון בית המשפט יכולה להיחשב כסיבה מיוחדת. עקרון סופיות ויעילות הדיון, התנהלותם ותום ליבם של הצדדים וסיכויי ההליך, כל אלה צריכים להילקח בחשבון בעת ההחלטה על הארכה. במקרה דנן טוען המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה, אך המשיב טוען כי הוא נמסר והמבקש חתם עליו. "כלל ההמצאה", הקובע כי המירוץ למועדים מתחיל ממועד השירות הפורמלי, הוקל בשנים האחרונות. המבקש לא הוכיח די הצורך כי לא קיבל את כתב התביעה. לפיכך, לא ניתן לבטל את פסק הדין מחמת חובת הצדק, ועל בית המשפט לבחון האם מתקיימים התנאים לביטולו על פי שיקול דעת. כדי לבטל את פסק הדין לפי שיקול דעתו של בית המשפט, יש לבחון את הסיבות לאי התייצבותו של הנתבע, לצד סיכויי הצלחתו של המבקש אם פסק הדין יבוטל אם פסק הדין יבוטל אם יינתן להם משקל נמוך יותר. על בית המשפט לנטות לבטל פסקי דין שניתנו בהעדרם, במיוחד כאשר המבקש לא הפגין זלזול בוטה, ולברר את המחלוקת לגופה, מה גם שהמבקש שילם את ההוצאות הנדרשות. עם זאת, המבקש לא הזכיר כל טיעון הגנה. עם זאת, פסק הדין יבוטל, שכן המבקשים טוענים כי לא קיבלו את כתב התביעה, בתנאי שהנתבע ישלם לתובע 2500 ש"ח בתוך 30 יום.