תא"מ 22455-09-13

תקציר

פסק הדין מחלק את האחריות לתאונת דרכים בין נהגי שני כלי הרכב המעורבים, אסולין וארפי. אסולין נהג ברכבו של דנישבסקי, שפגע ברכבו של ארפי מאחור. בתביעתו של דנישבסקי נטען לרשלנותו של אסולין ולשכרותו ולבלימתו הפתאומית של ארפי. אסולין וארפי טוענים כי ארפי לא נעצר וכי רכבו של דנישבסקי לא שמר על מרחק בטוח. השופט קובע כי אסולין הוא האחראי העיקרי לכך שפגע בארפי מאחור, אך גם כי ארפי חולק את האחריות שכן שכרותו והבלימה הפתאומית שלו תרמו לתאונה. לכן, אסולין נושאת ב-55% וארפי ב-45% מהאחריות. באשר לתביעת הנזיקין, השופט פוסק לדנישבסקי 45% מנזקיו המוכחים בסך 13,388 שקל משלמה וארפי, ודוחה את התביעה נגד אסולין. תביעתו של שלמה להחזר מאסולין ודנישבסקי מתקבלת בחלקה; השופט מורה לאסולין לשלם לשלמה 55% מנזקיה המוכחים בסך 18,760 שקל ודוחה את התביעה נגד דנישבסקי. כמו כן נקבע שכר טרחת עורך הדין של אסולין ושלמה. השופט קובע כי אסולין אינה אחראית כלפי דנישבסקי בגין נהיגה ברכבו הלא מבוטח של דנישבסקי, שכן דנישבסקי לא יידע את אסולין על היעדר ביטוח. לבסוף, קובעת השופטת כי דנישבסקי אינו חייב כלפי שלמה בנזקים, שכן היעדר ביטוח צד ג' לא השפיע על התאונה, ואין כל קשר או נוהג מיוחד המחייב את דנישבסקי לבטח את רכבו.