ת"א 49510-03-21

תקציר

הנתבע נתבע על הכללת תמונתו החלקית של התובע בפרסום על פסק דין, ממנה משתמע כי גם התובע נענש, מה שלא היה. הנתבע הודה בפרסום אך הציע הסברים סותרים לכך. בית המשפט מצא את טענות הנתבע בלתי משכנעות והגיע למסקנה כי הפרסום אינו אמת ומהווה לשון הרע. מאחר שהנתבע קשר את התובע ביודעין ובמתכוון לפסק הדין, קיבל בית המשפט את התביעה והורה לו לשלם לתובע פיצוי בסך 7,500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 7,500 ₪. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום, עם קנסות על איחור בתשלום. השופט גם הורה לנאשם להסיר את הפרסום מכל הפלטפורמות אם לא עשה זאת בתוך 14 יום. השופטת ציינה את החרטה על התמשכות ההליכים וקיוותה שפסק דין זה ישים קץ לשרשרת תביעות לשון הרע בין הצדדים. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה.