ע"פ 3076-01-09

תקציר

השופטת, רות לורך, מפרטת את הסיבות לדחיית הערעור על הכרעת הדין וגזר דינו של בית משפט קמא. ראשית, השופט מסכם את הטענות שהועלו בערעור ומציין כי הן כבר הוצגו בפני בית משפט קמא. הכרעת הדין מתבססת על מהימנות העדויות והתרשמות מגרסאות הצדדים, שערכאת הערעור אינה מתערבת בהן בדרך כלל. החריגים לכלל זה אינם חלים במקרה זה. החלטתו של בית משפט קמא להאמין להצהרתה הראשונית של המתלוננת בדבר פסילתה, מוצדקת על ידי חששה של המתלוננת מפני המערער והפרטים המוזכרים בהודעתה, המצביעים על כך שהיא חווייתית ולא מומצאת. הכרעת הדין נתמכת גם בראיות נוספות, לרבות עדותה של אמה של המתלוננת, התנהלותו המפלילה של המערער ועדותו של דבח. גם טענת המערער בדבר מחדלי חקירה נדחית, שכן המערער יכול היה לזמן את העדים בעצמו. באשר לגזר הדין מציינת השופטת כי בית משפט קמא שקל את הגורמים הרלוונטיים, תוך מתן המשקל הראוי, שהביא לתוצאה עונשית סבירה. העונש שהוטל על המערער – צעיר בעל רקע קשה ובעל עבר פלילי קודם – אינו חמור יתר על המידה, במיוחד נוכח אופי ומספר העבירות שבוצעו כלפי המתלונן הקטין, שחלקן בוצעו בעת שהמערער היה בכלא. עונש המאסר בפועל, המאסר על תנאי והפיצויים מוצדקים כולם ואינם מצדיקים התערבות של ערכאת הערעור. חוות דעתה של השופטת לורך מוסכמת על השופטים אברהם טל וד"ר אחיקם סטולר, ומובילה לדחיית הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.