ת"א 74363-11-20

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב סמכותו של נציג הבית המשותף לתבוע דמי שימוש בגין שימוש ייחודי ברכוש משותף על ידי דיירים מסוימים. המייצג תבע את הנתבעים, שבבעלותם שתי דירות בקומה החמישית, על דמי שימוש בסך 2,720 שקל לחודש למשך שבע שנים, בסך 228,480 שקל. התובעת טענה כי לנציגה סמכות לנהל ולתחזק את הבית המשותף, לרבות לתבוע דמי שימוש בשם השוכרים. עם זאת, הנתבעים טענו כי סמכויות הנציג מוגבלות לאלה הקבועות בחוק המקרקעין, שאינו כולל תביעת דמי שימוש. השופטת הסכימה עם הנתבעים וציינה כי סמכות הייצוג אינה משתרעת על תביעות כספיות פרטניות כגון דמי שימוש, שכן אלה משתנות בין השוכרים וחורגות מהיקף החזקת הבית המשותף. יתרה מכך, הדגישה השופטת כי ההרשאה לפעולה כזו אינה ברורה או מפורשת, כנדרש בחוק. לפיכך, הנציג לא היה רשאי לתבוע בשם בעלי הדירות דמי שימוש, ללא החלטה פה אחד או כמעט פה אחד של האחרונים. ההחלטה לא כללה צווים בדבר הוצאות, והותירה עניין זה לדיון עתידי בתום ההליך המשפטי.