ת"א 25814-08-14

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת נזיקין שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעקבות תאונה קטלנית שאירעה ב-23 בינואר 2013. התובע, שפרק מוטות ברזל עם המנוח, לא נפגע פיזית אך סבל מחבלה נפשית ותבע פיצויים. בית המשפט קבע בעבר כי התובע הוא הולך רגל וזכאי לפיצויים הן מהמונית והן ממבטחי ניסאן. יתר הסוגיות היו בנוגע לנזקים, כאשר התובע דרש 1.3 מיליון שקל. בית המשפט מינה מומחה לבריאות הנפש אשר העיד על נכותו הנפשית של התובע עקב התאונה. הנתבעים טענו כי התובע הוא נפגע משני וערערו על חוות דעתו של המומחה לגבי גובה הנכות. בית המשפט דחה את טענת הנפגע המשני וקיבל את חוות דעת המומחה, וקבע את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 20%. נכות זו ייצגה גם את הנכות התפקודית ואת הפגיעה בכושר ההשתכרות. לתובע נפסקו 38,000 ₪ בגין כאב וסבל, 360,000 ₪ בגין אובדן השתכרות ו-12.5% נוספים בגין הפסדים סוציאליים, לרבות פנסיה. בית המשפט פסק גם 50,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, אך דחה את התביעה בגין סיוע לזולת, שכן התובע לא סיפק ראיות מספיקות. כמו כן נדונו ניכויים בגין קצבאות המוסד לביטוח לאומי, כאשר בית המשפט פסק לטובת עמדת הנתבעים. סך הפיצויים שנפסקו לתובע יופחתו מהטבות הביטוח הלאומי שהתקבלו ומהטבות עתידיות, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן ביום 6.1.2021 והנתבעים חויבו לפצות את התובע בהתאם.