סע"ש 52935-09-19

תקציר

התובע, שעבד בחברה הנתבעת כנהג, תבע את החברה ואת בעליה, מר יצחק אסרף, בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו לו במהלך עבודתו. התובע טען כי נאלץ להתפטר עקב תנאי עבודה לא בטיחותיים ואיחור בתשלומים, ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים. בית המשפט קיבל את טענת התובע בחלקה. נמצא כי שכרו של התובע עמד על 6,300 ₪ לחודש, בתוספת 700 ₪ עבור הוצאות הבראה, נסיעות וטלפון. עוד קיבל בית המשפט את הטענה כי הנתבעת לא שילמה את ההפרשות לפנסיה של התובעת, והורה לחברה לשלם לתובע סך של 10,206 ₪ עבור רכיב הפיצויים בקופת הגמל, כנדרש בחוק. באשר לנסיבות התפטרותו של התובע, הגיע בית הדין למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי התפטר עקב הרעה משמעותית בתנאי העבודה. לפיכך, קבע בית הדין כי התובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים. תביעות התובע לפיצוי בגין הלנת שכר, הפרשי שכר, שכר עבור חודשים אוגוסט וספטמבר 2019, דמי חגים ופיצוי לדוגמה לפי חוק הודעה לעובד נדחו כולן, שכן בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בגין תביעות אלה. בית המשפט קיבל חלקית את תביעת התובעת לפדיון ימי חופשה והורה לנתבעת לשלם 9,072 ₪ עבור 36 ימי חופשה. גם תביעתו של התובע לדמי הבראה התקבלה באופן חלקי, ובית המשפט פסק לו 2,848 ₪. בנוסף, דחה בית המשפט את התביעה האישית כנגד מר אסרף, בעל החברה הנתבעת, שכן התובע לא ביסס אחריות אישית כלשהי מצדו של מר אסרף. בסך הכל חויבה החברה הנתבעת לשלם לתובע סך של 36,127 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות בסך 4,500 ₪ מהנתבעים.