פש"ר 7662-10-20

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על בקשה להארכת תביעת חוב בהליך פשיטת רגל. המערערת, בתו של החייב, ביקשה להאריך את המועד האחרון להגשת תביעת חוב נגד אמה, החייבת, בגין הפרת חוב לכאורה הקשורה למענק רכוש. השופט קבע כי המערערת, שהייתה מודעת להליכי פשיטת הרגל, לא הצליחה להצדיק את השיהוי בהגשת התביעה. גם התביעה נדחתה לגופה, שכן הענקת הנכס בוטלה ללא תמורה, והמערערת לא נתנה כל התחייבות תקפה להעברת הנכס. זאת ועוד, ביטול ההענקה לא יצר חוב בר תביעה, שכן הזכויות בנכס נרשמו על שם המערערת טרם מתן צו פשיטת הרגל. השופט הדגיש כי התרת התביעה תפגע בהגנה הניתנת לנושים מכוח דיני פשיטת הרגל. בנוסף, טענות המערערת בדבר מזונות וביטחון כלכלי לא נתמכו בראיות ולא היוו חובות ברי תביעה. לבסוף, ציינה השופטת כי גם אם היה למערער חוב בר תביעה, עדיין היה הערעור נדחה בשל השלב המתקדם של ההליך והיעדר נימוקים תקפים להארכת המועד. המערערת חויבה לשלם את הוצאות הנאמן והכונס.