רע"א 3083/10

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור על פסק בוררות. בית המשפט הבהיר כי ערעורים בענייני בוררות מתקבלים רק כאשר הם כרוכים בשאלות משפטיות או ציבוריות העולות על האינטרסים הפרטיים של הצדדים או כאשר התערבות בית המשפט נדרשת לשם עשיית צדק. המבקש טען כי הבורר התעלם מהדין המהותי, אך בית המשפט המחוזי מצא כי החוק יושם כהלכה, מה שמצביע על כך שהטענות אינן אלא טענות לטעויות משפטיות שאינן מצדיקות ביטול פסק בוררות. בית המשפט הדגיש כי אין צורך לבחון האם הבורר דבק בדין המהותי, שכן חוק הבוררות נותן עדיפות לסופיות ולהתערבות מינימלית של בית המשפט. באשר לטענות להפליה, ציין הבורר כי טענת המבקש אינה מצדיקה פטור מתשלום, והציע כי על המשיב לגבות שכר טרחה גם מאחרים, דבר העולה בקנה אחד עם תקנת הציבור. בית המשפט התייחס לתקדימים שבהם הוגשו ערעורים על פסקי בוררות בעילות דומות, אך אושרו בשל היעדר פגיעה בתקנת הציבור. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עיוות דין בכך שחייב את המבקש לקיים את פסק הבוררות, למרות הנטל הכספי. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה מבלי להורות על הוצאות, שכן תשובת המשיב לא התבקשה.