ע"א 544/81

תקציר

במחלוקת משפטית על שני הסכמים להעברת זכויות חכירה במקרקעין, ביקשה המערערת לקזז את תביעתה לפיצויים עקב הפרת המשיב כנגד הסכומים שתבע המשיב להשבה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו צידד תחילה במשיבה והורה על פסק דין לטובתה על יסוד התביעה. עם זאת, בית המשפט העליון בחן את הערעור והתייחס לשאלות מרכזיות בדבר זכויותיו המהותיות והפרוצדורליות של המערער לקיזוז תביעות. בית המשפט הבהיר כי למערערת זכות קיזוז הן לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) והן לפי חוק החוזים (חלק כללי). היא הדגישה כי אין לדחות קיזוז, כהגנה מהותית, בשלב פסק הדין המקוצר מטעמים פרוצדורליים בלבד. בית המשפט ציין כי טענות מסוג זה חייבות להיות מפורטות באופן מובהק בהגנות משפטיות וכי תביעות הגנה מהותיות, כמו קיזוז במקרה זה, מותרות בתביעות פסק דין מקוצר. בית המשפט הגיע למסקנה כי אף שקיזוזים עלולים לעכב הליכים, המסגרת החקיקתית תומכת בזכות רחבה לקיזוז, תוך ערעור על פסיקת הערכאה הנמוכה יותר כי מכשולים פרוצדורליים עלולים למנוע הגנה מפני תביעות כאלה. בכך הפך בית המשפט העליון את פסקי הדין של השופט א' וינוגרד ושל הרשם, והחזיר על כנו את ההחלטה הראשונית שאפשרה למערערת להתגונן מתביעת הקיזוז שלה. החלטת ערכאת הערעור מחייבת את המשיב לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המערער, ובכך מחזקת את העיקרון לפיו אין לפגוע בזכויות מהותיות על ידי מגבלות פרוצדורליות בהליך השיפוטי.