ה"פ 4302/05

תקציר

המבקש, דייר מוגן בחנות לממכר חומרי בניין, תבע את המשיבים על הפקעת חנותו לצורך הרחבת נתיבי תחבורה בירושלים. הצדדים הסכימו על פיצוי בסך 240,000 דולר, אך חלקו על היתרה. המבקש טען כי לא פוצה אותו כראוי בגין אובדן הרכוש, הפסד כלכלי, פגיעה במוניטין והפסד לא ממוני. בית המשפט דחה את טענת השיהוי של המשיבים, וקבע כי זכותו של המבקש לתבוע הוסכמה במפורש. בסוגיית שווי הנכס קיבל בית המשפט את שומת המשיבים, אשר נתמכה אף היא בהשוואות לחנויות שכנות, ומצא כי טענות המבקש גבוהות מהרגיל. עוד קבע בית המשפט כי המבקש זכאי לפיצוי רק בגין שווי הנכס המופקע ולא בגין דיור חלופי. באשר לנזק כלכלי, פסק בית המשפט למבקש 33,000 דולר בגין ריהוט וציוד, 2,500 דולר בגין הוצאות הובלה, 8,197 דולר בגין הפסדי שכר, 3,333 דולר בגין הוצאות פרסום, 30,000 דולר בגין ירידה במכירות וברווח, 11,400 דולר בגין פגיעה במוניטין ו-10,000 דולר בגין נזק לא ממוני. מאחר שכבר שולמו במסגרת ההפקעה 60,000 דולר, חויבו המשיבים לשלם את יתרת הסכום בסך 38,430 דולר, שחושבו בשקלים בתוספת ריבית והצמדה ממועד ההפקעה. כן חויבו המשיבים בהוצאות המשפט של המבקש ובשכר טרחת עורך דין.