תפ"ח 1029/08

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה לפיצויים מאדם שנעצר ונכלא על סמך כתב אישום בגין מספר עבירות, בהן אונס, ובסופו של דבר זוכה מחמת הספק. המבקש תבע פיצויים מהמדינה לפי סעיף 80 לחוק העונשין, המאפשר לבית המשפט להורות לאוצר המדינה לשלם פיצויים בגין מעצר או מאסר בגין אישומים מהם זוכה הנאשם בנסיבות מסוימות. המבקש טען כי משך מעצרו, שיתוף הפעולה המלא שלו עם החקירה והסבל וההפסד הכלכלי שנגרם לו מצדיקים פיצוי. מנגד, המדינה התנגדה לבקשה, בטענה כי הזיכוי מחמת הספק אינו מצדיק פיצוי. לאחר שבחן את חומר הראיות ושקל את נסיבות המקרה, הגיע בית המשפט למסקנה כי מעצרו ומאסרו של המבקש נופלים בגדר "נסיבות אחרות המצדיקות פיצויים". צוין כי המבקש עבר תקופת מעצר ממושכת, הפגין התנהגות ראויה במהלך ההליך וחווה קשיים אישיים. בנוסף, היו כשלים חקירתיים מסוימים, כולל תרגום לקוי במהלך חקירת המשטרה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הזיכוי נבע בעיקר מספק, שנבע מקשיים ראייתיים ומהיעדר ראיות תומכות. בהתחשב במכלול הגורמים, החליט בית המשפט לפסוק למבקש פיצוי בשיעור מופחת של 25% מהסכום המרבי הקבוע בחוק לכל תקופת מעצרו ומאסרו. ההחלטה נועדה לאזן בין זכויות המבקש לבין האינטרס הציבורי בהעמדה לדין פלילי. פסק דין זה, מיום 2.4.13, הורה למדינה לפצות את המבקש בהתאם.