ת"א 7357/05

תקציר

בתאונת דרכים שאירעה ביום 9.2.05 נפגע התובע, יליד שנת 1990, ברגלו הימנית ותבע פיצויים מהנתבעים. בית המשפט מינה מומחה אורתופדי אשר מצא את תיאורי התובע על מגבלותיו מוגזמים ואינם עולים בקנה אחד עם התנהגותו במהלך הבדיקה. המומחה ייחס לו נכות של 10% עקב מטטרסלגיה ורגישות בכף רגלו הימנית. המומחה הסביר כי פציעתו של התובע לא פגעה בתפקודו היומיומי אלא הגבילה את יכולתו לבצע עבודות הדורשות עמידה ממושכת או הליכה. השופט קיבל את הערכת המומחה, ומצא אותה מבוססת על נימוקים אובייקטיביים מוצקים. נוכח גילו הצעיר של התובע, אנאלפביתיותו ויכולותיו האינטלקטואליות הנמוכות, נמדדה יכולת השתכרותו על בסיס שכר המינימום בישראל. בית הדין החליט כי חיי העבודה שלו יחלו באופן סביר בגיל 18 ויסתיימו בגיל הפרישה של 67. לפיכך, הניכוי מכושר ההשתכרות שלו חושב על 118,650 ₪. כמו כן נפסקו לתובע 18,300 ₪ בגין נזק לא ממוני, 1,000 ₪ בגין סיוע מוגבר ממשפחתו ו-11,000 ₪ בגין עלות רכישת מדרסים למצבו בכף הרגל. בסך הכל חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 148,950 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% כולל מע"מ. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 10.4.08.