פש"ר 18456-11-11

תקציר

חייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל בשנת 2011 ביקש כי הפטר, שנקבע ליום 18.3.2020, יחול גם על חוב המזונות שלו למוסד לביטוח לאומי. החייב, שהיה בן 64 ונקבעה לו נכות בשיעור של 76%, טען כי עתירתו נובעת מטעמים הומניטריים, שכן הוא אינו מסוגל לשלם את חוב המזונות בשל מצבו החברתי והבריאותי. בעוד שהביטוח הלאומי התנגד לבקשה, בנימוק של חוסר תום לב מצד החייב ואי עשיית מאמצים כלשהם להסדיר את חובו, הנאמן שמונה בהליך פשיטת הרגל תמך בבקשה. בית המשפט דן בבקשה לפי פקודת פשיטת הרגל, הקובעת כי צווי הפטר פוטרים בדרך כלל את פושט הרגל מחובות ברי תביעה, אך אינם כוללים חבות מזונות. השופט ציין כי מדובר בתיק מורכב בשל נסיבותיו של החייב, אך הדגיש את חשיבות תום הלב ואת חומרת הפטור מחובות מזונות. השופטת לא השתכנעה מטענות החייב בדבר חוסר כושר השתכרות מוחלט, וציינה חוסר שקיפות וחוסר תום לב מתמשך, שכן עד שנת 2019 החזיק החייב מחסן למטרות עסקיות והוצאות המחיה שלו נותרו לא ברורות. עם זאת, באיזון בין כל השיקולים ובעקבות החלטת בית המשפט העליון במקרה דומה (קצקה), החליטה השופטת להעניק פטור למחצית מחוב המזונות, מתוך סברה כי מדובר בנסיבות חריגות. בפסק הדין הודגש כי פטור מחובות מזונות צריך להיות נדיר ולהינתן רק במקרים חריגים.